2017-1930 |

"מיס ירושלים" וד"ר לספרות: סיפורה של פועה שלו תורן

היא שאפה ליופי - חיצוני ופנימי - בכל אשר נגעה בו. מפעל חייה היה תרגום לעברית של כתבי טאגור, אך לצד זאת הותירה גם שירים נפלאים פרי עטה. השבוע נפטרה אחת הדמויות הציוריות בירושלים

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

ב-1953, בעודה סטודנטית לספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, החלה פועה שלו-תורן במפעל חייה: תרגום לעברית של יצירות המשורר הבנגלי חתן פרס נובל, רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר. תשעה מספריו היא תרגמה לעברית, בהם שירים, מכתמים, מחזה וסיפורים קצרים. את הספרים עיטרה בציורים פרי מכחולה. הם זכו לפופולריות רבה ובשנות ה-50 וה-60 הם היו מתנה מקובלת בקרב זוגות אוהבים צעירים.

פועה שלו תורן. "ספריה ותרגומיה שפעו יופי עד אין קץ ואהבה בכל משמעויותיה"צילום: אלינה בן ארי

"פועה שלו תורן נכנסה ככוהנת לגני שירתו של טאגור, ובחרדת קודש הביאה מפרחיו לאגרטל עברי, תוך שמירה נאמנה שנשמת הגנן תישמר בהם", כתב עליה ב-1957 משיח אבידן בעיתון "חרות".

שלו תורן נולדה בתל אביב ב-1930 להורים שעלו מרוסיה הלבנה. אביה היה תעשיין ובעל בית החרושת "מרצפייה". אמה היתה אחות. לשירי טאגור התוודעה בעודה בת 12, כשנה לאחר שמת. תחילה ייעדה לעצמה מסלול חיים אחר: היא למדה בגימנסיה הרצליה במגמה הריאלית ונרשמה ללימודים בטכניון. לבסוף, עם זאת, עלתה לירושלים, שם למדה ספרות עברית באוניברסיטה העברית אצל פרופ' שמעון הלקין.

עבודת המחקר שלה על יצירתו הפיוטית של א. ב. גוטלובר, זיכתה אותה בפרס. בהמשך השלימה לימודי דוקטורט בספרות ובמרוצת חייה זכתה בפרסים נוספים. פעילותה הספרותית-תרבותית כללה גם פרסום ספרי שירה פרי עטה  ("חרוזים מבין קפלי המניפה", "ליבי ער", "נשמת הדברים", "לחלום אותך") וספר ילדים ("החתול פיגרו" עם איורים של דני קרמן). ב-1993 הוציאה מהדורה דו-לשונית משירי המשוררת האמריקאית אמילי דיקנסון ("זו אגרתי אל העולם").

פועה שלו תורן, ציור. "פועה ידעה לעטוף אותנו בשירים ספוגי יופי, אסתטיקה, חכמה, עדנה"צילום: ציור של יעל אבי יונה

שיריה תורגמו לשפות רבות ושובצו באנתולוגיות שירה. כמה משיריה ומתרגומיה הולחנו והוקלטו, בהם "היה דבק באמונתך לבבי" בביצוע שלמה בר והברירה הטבעית. "ספריה ותרגומיה שפעו יופי עד אין קץ ואהבה בכל משמעויותיה. דורות של אוהבים ואוהבות ראו בספריה ובתרגומיה 'מתת אוהב' אישית. הם שיננו בעל-פה לאהובי ליבם את מחרוזות שירי האהבה של פועה שלו-תורן", ספד לה הסופר בן-ציון יהושע. "כשפתחנו את דפי ספריה המעודנים, המעוטרים בציוריה, ידענו שיש מקום לשירה בעולמנו, שהרי פועה ידעה לעטוף אותנו בשירים ספוגי יופי, אסתטיקה, חכמה, עדנה", הוסיף הסופר והמשורר הרצל חקק.

פועה שלו תורן. "שִׂימֵנִי עַל לִבְּךָ כְּחוֹתָם; מתַּחַת לָעוֹר, בֵּין עוֹרְקִים וּוְרִידִים"צילום: תפארת חקק

בשירה "שימני כחותם", כתבה: "שִׂימֵנִי עַל לִבְּךָ כְּחוֹתָם; מתַּחַת לָעוֹר, בֵּין עוֹרְקִים וּוְרִידִים; אֶזְרֹם בְּךָ כַּדָּם; מִתַּחַת לָעוֹר, בַּדּוֹפֵק הַחַם; שִׂימֵנִי חוֹתָם. שִׂימֵנִי עִם כָּל הַדְּבָרִים; שֶׁנּוֹטְלָם יוֹם יוֹם הָאָדָם - הָאֲוִיר וְהַמַּיִם וְהַלֶּחֶם הֶחָם; עִם כָּל הַמִּלִּים הַקְּטַנּוֹת; לֹא נֵדַע רֵאשִׁיתָן, עִם כָּל הַתְּשׁוּקוֹת הַגְּדוֹלוֹת; לֹא נֵדַע אַחֲרִיתָן; מִתַּחַת לָעוֹר, בַּדֹּפֶק הַחַם; שִׂימֵנִי בְּלִבְּךָ חוֹתָם".

יופיה החיצוני זיכה אותה ב-1954 בתואר "מיס ירושלים". "היופי הוא מקדש...אני שואפת ליופי בכל דבר. בעצמי, בחפצי הבית ובכל הסובב אותי", אמרה. "שקר החן והבל היופי, מתי? כאשר הם חיצוניים בלבד, אם אינם נלווים אליהם ערכים יפים", הוסיפה. גם עגנון הזכיר את יופיה. במכתב אליה ב-1959 כתב: "אקרא בספרך ובוודאי אמצא אותו נאה ככתב ידך, ואולי גם נאה כמותך".

משפחתה סיפרה, כי "דמותה הציורית הייתה מוכרת בירושלים בזכות הופעתה הייחודית". המלתחה שלה כללה בגדים מסין, קימונו יפני וסארי הודי. היא נהגה לשזור פרחים בשערה ולהחזיק בידיה מניפות ושמשיות. "בנשמתה היתה נסיכה הודית או סינית, היושבת בארמונה על כס מלכות ובידה המניפה המקפלת בתוכה את פניני שירתה", כתב בן-ציון יהושע.

בעלה, הסופר חיים תורן, נפטר ב-1988. היא נפטרה ביום שבת והותירה את בנם, מעצב הבמה רוני תורן, ונכד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ