2017-1931

אוצר בלום של מידע מסווג: סיפורו של אורי רדאי

במשך 30 שנה כיהן אורי רדאי כמזכיר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כשנכנס לתפקיד ראשת הממשלה היתה גולדה מאיר ופרצה מלחמת יום כיפור. כשסיים, פרצה האינתיפאדה השנייה תחת אהוד ברק. "הוא היה היסוד הקבוע ואנחנו היינו המתחלפים", אמר ח"כ לשעבר רן כהן

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

ב-1970, כשגולדה מאיר היתה ראש הממשלה, מונה אורי רדאי למזכיר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, החשובה והבכירה בוועדות המשכן, שעוסקת בנושאי ביטחון לאומי רגישים. במשך 30 שנה הוא מילא את התפקיד. בתחילת הדרך פרצה מלחמת יום כיפור. כשפרש, בשנת 2000, פרצה האינתיפאדה השנייה.

רדאי (עומד מצד שמאל) בישיבת ועדת חוץ וביטחון בהשתתפות גולדה מאיר
רדאי (עומד מצד שמאל) בישיבת ועדת חוץ וביטחון בהשתתפות גולדה מאירצילום: המשפחה

כשרדאי נכנס לתפקיד, יו"ר הוועדה היה חיים צדוק. בהמשך עבד תחת יצחק נבון, משה ארנס, אליהו בן אלישר, אבא אבן, אורי אור, חגי מרום, עוזי לנדאו ודן מרידור. "הוא היה היסוד הקבוע ואנחנו היינו המתחלפים", אמר השר וח"כ לשעבר רן כהן, שהיה חבר הוועדה החל מ-1992. "אוצר בלום של ידע", הוסיף.

בתחילת הדרך יצא רדאי לסיור לימודי בפרלמנט הבריטי, וכששב הוא הכניס שינויים מבניים בעבודת הוועדה ובראשם ייסוד ועדות מישנה חשאיות. "אורי היה מזכיר הועדה הוותיק, היעיל והמוערך. הוא העניק לי מידיעותיו הרחבות והעמוקות מלוא חופניים", אמר עליו ח"כ בני בגין, שמונה כחבר הוועדה ב-1988.

רדאי (יושב, מאחור) בישיבת ועדת חוץ וביטחון. עוד בתמונה: יצחק רבין, אהרן ברק ויצחק נבון
רדאי (יושב, מאחור) בישיבת ועדת חוץ וביטחון. עוד בתמונה: יצחק רבין, אהרן ברק ויצחק נבוןצילום: המשפחה

בגין הוסיף, כי רדאי "תרם רבות בשאלות חדות וחריפות, שהעידו על בקיאותו בכל הנושאים שעל הפרק...מתוך זכרונו המצוין והבנתו העמוקה הוא הציג תמיד פרספקטיבה רחבה, סגולה כה חשובה במוסד המאופיין בתחלופה מהירה". רן כהן הוסיף, כי "אורי היה מאבני היסוד של הוועדה" וכי תחת ניהולו, הוועדה הפכה את הצבא, השב"כ והמוסד "למערכות טובות ויעילות יותר".

אורי (רודיק) רדאי נולד ב-1931 בירושלים, לאמו, אהובה לבית צטראטיאנק מאוקראינה, ולאביו יצחק. כשהיה בן שנה עברה המשפחה לחולון, שם גדל. את התיכון עשה ב"כדורי". ב-1948, כשלמד בכיתה י"א, פרצה מלחמת העצמאות, וכיתתו עזבה את בית הספר ויצאה להילחם במסגרת הכשרת "הכדוריסטים" של הנוער העובד. הם שירתו בפלוגה ד' של הגדוד הראשון בחטיבת "יפתח", ונלחמו בקרבות מלכיה, במבצע "דני" ובנגב.

רדאי
רדאיצילום: המשפחה

אחרי המלחמה למד משפטים באוניברסיטה העברית ועבד כמה שנים כעורך דין. בהמשך נרשם לקורס צוערים של משרד החוץ, שבסופו נשלח כדיפלומט לסיירה לאון, לליבריה ולזנזיבר. מינויו למזכיר ועדת החוץ והביטחון נעשה ב-1970 על בסיס הניסיון הצבאי והדיפלומטי שצבר.

הוא נפטר ב-29 בספטמבר ב"ביקור חולים", בית החולים שבו נולד. הוא הותיר את אשתו השנייה, פרופ' פרנסס רדאי, עורכת דין בריטית שהכיר באפריקה (הוא נישא לה אחרי שנפרד מאילנה, אשתו הראשונה ואם בתו), ארבעה ילדים ועשרה נכדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ