טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1922

אחרון הבונדאים: פרידה מיצחק לודן

בגיל 95 נפטר לאחרונה אחרון הפעילים בסניף הישראלי של תנועת הפועלים היהודית הסוציאליסטית הוותיקה. יצחק לודן, עורך "לעבנס-פראגן", האמין עד יומו האחרון כי "גורל הפועל היהודי קשור בגורלם של כלל הפועלים בארץ מושבו"

תגובות
ערב לזכרו של לודן
ערן טורבינר

בזה אחר זה מתו בשנים האחרונות החברים האחרונים בסניף הישראלי של ה"בונד", תנועת הפועלים היהודית הסוציאליסטית. יצחק לודן, שמת בשבוע שעבר בגיל 95, היה אחרון הפעילים בחבורה הקטנה, שנהגה להתכנס ב"בית ברית העבודה" ברחוב קלישר בתל אביב.

במאמר פרי עטו, שפירסם ב-1977, הסביר במה מאמין הבונד. לדבריו, בשעה שהתנועה הציונית חרטה על דגלה את "סיסמת יציאת אירופה, חיסול הגלויות וריכוז העם היהודי בארץ אבותיו", חסידי הבונד טענו ש"גורל הפועל היהודי קשור בגורלם של כלל הפועלים בארץ מושבו". מסיבה זו, כך כתב, "חייבים היהודים להיאבק למען שוויון זכויות ולמען זכויותיהם הלאומיות בכל מקום שבו קיים יישוב יהודי".

כשנדרש להסביר בשפה פשוטה יותר את ההבדל בין התנועה הציונית לבין הבונד, נהג לומר כי הציונות נוסדה בקזינו מפואר בבאזל (האולם בו התכנס הקונגרס הציוני ב-1897) בשעה שהבונד נוסד באותה שנה בכינוס מחתרתי בעליית גג בפרבר עני בווילנה.

לודן מחזיק עותק מהעיתון אותו ערך
בונד

לודן נולד בוורשה ב-1922 ולמד בבית ספר של רשת החינוך ציש"א, שהעניק לתלמידיו חינוך יהודי-חילוני וסוציאליסטי ביידיש. לצד זאת היה פעיל בתנועת הילדים של הבונד "סקיף" (אגודת ילדים סוציאליסטים).

בין שתי מלחמות עולם היה "הבונד" לתנועה הפוליטית היהודית הגדולה בפולין, אך בשואה הוא חוסל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לודן מזרחה, ונדד כפליט. אחרי המלחמה שב לפולין, וגילה כי מכל משפחתו רק אחיו יוסף והוא שרדו את השואה. ב-1948 עלה לישראל, והצטרף לסניף הישראלי של הבונד. לצד הוצאת בטאון, כללה פעילות הסניף גם ספריית יידיש, מקהלה, חוג דרמה, עמותה לעזרה הדדית ובתחילת הדרך גם מחנות קיץ לילדים ובית ספר ליידיש.

את פעילותו העיתונאית הענפה החל לודן בעיתון היידי "לעצטע נייעס". "העיתון הזה היה לנו, לניצולי השואה, התחלה חדשה", אמר. גם בשבועון "פארווערטס" כתב. לפסגת עבודתו העיתונאית-תנועתית הגיע ב-1971, כשמונה לעורך הראשי של  "לעבנס-פראגן" ("שאלות החיים"), הבטאון של הבונד בישראל. 43 שנה ישב בכס העורך, עד סגירת העיתון ב-2014. בסוף ימיו היה "לעבנס-פראגן" העיתון האחרון שראה אור בישראל ביידיש.

יצחק לודן - דלג

מאמרי העיתון, ברוח סוציאליסטי, הומניסטי ודמוקרטי, עסקו גם בבעיות עכשוויות כמו הכיבוש. "הוא דיבר על יהדות שלא דורשת זכויות יתר לעצמה, אלא רוצה להשתלב ולשמור על שוויון זכויות, ולא להתפשט ולתפוס עוד שטחים", אמר ערן טורבינר, שראיין את לודן לסרטו "בונדאים". "הוא נאבק למען סוציאליזם דמוקרטי ויהדות חילונית המתנגדת לעיקרון של 'אתה בחרתנו מכל העמים'", הוסיף העורך והסופר בני מר.

"היינו מעודכנים, אבל נותרנו תנועה מהגרת, שחיה עם השָׁם ועם האתמול, שהיה המודל שלנו", אמר לודן. הוא כאב את דעיכתה של היידיש בישראל, והתגאה בכך שהצליח לשמר את תרבותה גם בשעה שאחרים "נכנעו", לדבריו, לשלטון של תנועת העבודה, שאותו תיאר כבלתי דמוקרטי כלפי מי שלא נמנה על שורותיו, בהם מזרחים, ערבים ויהודים לא ציונים כמו הבונדאים.

לודן
בונד

"הילדים גדלו בשנים הראשונות של המדינה באווירה של שלילת הגלות ושנאה לעבר. הממשלה ניכסה לעצמה את האוצרות המטריאליים מהנרצחים בגלות  ואת האוצרות הרוחניים אימצה רק מהדתיים", אמר. "לנו, שהובלנו את המאבק (לשימור היידיש), הסבירו שאנחנו אנטי ישראל", סיכם בצער.

את היידיש חיפש גם במשימות עיתונאיות מסוג אחר. ב-1978, כשביקר במצרים אחרי חתימת הסכם השלום, מצא שם ארבע קשישות שנותרו מהקהילה האשכנזית של קהיר, והחליף איתן כמה מילים ביידיש.

"כעיתונאי, אני רודף אחר הרגע החולף מבלי לדעת מלכתחילה מה טמון בו. רגע כזה יכול להיות אירוע יוצא דופן, קוריוז או פרדוקס. אולם כאשר הרגע (ה'מומנט') נעשה מומנטום... או אז הוא הופך להיסטוריה", אמר. ב-2007, כשנשאל מה יישאר בעוד עשור ממורשת הבונד בישראל, אמר: "הרוח". הוא הותיר את אשתו אסתר, שתי בנות ושתי נכדות.

יצחק לודן - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות