2017-1908 |

בגיל 109: מתה העובדת האחרונה מכלבו "שוקן"

עדנה וולף (ארנה לבנבאום) ניהלה את מחלקת הסידקית ברשת החנויות הגרמנית, אך אחרי עליית הנאצים לשלטון עלתה לארץ. "חייתי בשביל החנות הזו", אמרה. בשבוע שעבר נפטרה בקיבוץ עין חרוד מאוחד

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

ב-1936, שלוש שנים אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה ארנה לבנבאום (לימים עדנה וולף) את גרמניה, מולדתה, ועלתה לארץ ישראל. במזוודה שלה היא ארזה את הספר שקיבלה כמתנת פרידה ממקום עבודתה - רשת בתי הכלבו "שוקן". על הספר נכתבה הקדשה אישית מבעלי הרשת, שחלקו לה שבחים על מסירותה ומקצועיותה, ואיחלו לה הצלחה בהמשך הדרך.

עדנה וולףצילום: המשפחה
וולף ביום הולדתה ה-109, בחודש יוני האחרוןצילום: המשפחה

עד מותה, בשבוע שעבר בקיבוץ עין חרוד (מאוחד), בגיל 109, היא שמרה את הספר הזה בספרייה שלה. "חייתי בשביל החנות הזו, בשביל מחלקת הסידקית שלי", אמרה לפני שלוש שנים בראיון לתקשורת הגרמנית.

היא נולדה ב-1908 בעיירה בופצן במדינת סקסוניה תחתית בגרמניה. שורשי המשפחה מגיעים עד ספרד, שם נקראה "עץ חיים" (לבנבאום, בגרמנית). אביה, גידו, יליד בופצן, היה סוחר תבואה. קברם של הוריו, סבה וסבתה של וולף, עדיין נמצאים שם, בבית הקברות היהודי המקומי הקטן. אמה, הנני לבית קוגלמן, שנולדה בעיר הולצמינדן, סייעה לפרנסת המשפחה בעבודתה בחנות מכולת קטנה.

וולף היתה הצעירה מבין אחיה - אוסקר, איוון וברטה. בצעירותה למדה מסחר בבית ספר מקצועי. בהמשך התקבלה לעבודה נחשקת ברשת חנויות הכלבו שהקים בגרמניה זלמן שוקן, איש עסקים, מו"ל, אספן ונדבן יהודי-גרמני. כ-20 סניפים של הרשת, שהיתה הרביעית בגודלה בגרמניה, היו פזורים ברחבי המדינה. חנות הדגל שלה, בעיר קמניץ, היתה מהגדולות באירופה והעסיקה אלפי עובדים. את המבנה שלה, פאר הארכיטקטורה המודרנית של שנות ה-30, תיכנן האדריכל היהודי אריך מנדלסון.

עדנה וולף, 1918, גרמניהצילום: המשפחה

תחילה עבדה וולף כמוכרת מן השורה בחנויות הרשת ובהמשך כמנהלת מחלקת הסידקית. כפי שהיה מקובל אז בקרב עובדי הרשת, היא עבדה בסניפים שונים, בהם בערים קמניץ, צוויקאו ופפורצהיים. "העובדים נדרשו להיות ניידים", אמרה לימים.

בתי הכלבו של שוקן התפרסמו מאוד בגרמניה ערב עליית הנאצים לשלטון. הם הציעו צרכנות מודרנית ב"טעם טוב", כפי שהגדיר זאת שוקן עצמו, ומכרו שמלות ל"אשה החדשה", מי קולון ל"גבר החדש", להיטים אמריקאים על גבי תקליטים וספרי עיון שחוברו במיוחד עבור הרשת. עד יומה האחרון זכרה וולף באהבה את "הכלבו המודרני", כדבריה, שהיה למקום עבודתה לכמה שנים.

את בעלי הרשת, זלמן שוקן ואחיו שמעון (שנהרג בתאונת דרכים ב-1929) היא הכירה באופן אישי ותיארה כ"אדונים חברותיים ואדיבים, גם בזמנים קשים". לדבריה, "הם יכלו לסמוך על העובדים שלהם, והם גם ציפו זאת מהם. מכל אחד. גם ממני".  דבריה מתיישבים עם הקווים המנחים של שוקן, שדיבר בשבחי "האמון של העובדים, האמונה שלהם בעבודה המשותפת שאנחנו עושים והביטחון שלהם בארגון שלנו".

עדנה וולף, 1918 (מימין)צילום: המשפחה

שוקן עזב את גרמניה ב-1934. כשנה לאחר מכן רכש את עיתון "הארץ" כמתנת נישואים לבנו, גרשום. וולף נותרה תחילה בגרמניה, והתכוננה לקראת עלייתה לארץ. תיאודור שוקן, אחד מבניו של זלמן, סייע לה בהכשרה לקראת עלייתה, ב-1936. בארץ חיכו לה אחיה והוריה, שעלו לפניה. אח נוסף היגר לארה"ב. בארץ עוברת שמה הפרטי, ארנה, ושונה לעדנה.

תחילה התיישבה בקיבוץ עין חרוד, שם גר אחיה אוסקר, אשר חזר לשם המשפחה המקורי מלפני גירוש ספרד, "עץ חיים". כעבור שנה עזבה את הקיבוץ. "החיים כאן לא מצאו חן בעיניה", אמרה השבוע אחייניתה, רותי. בהמשך, כשנודע לה כי משפחת שוקן עלתה לארץ, וולף יצרה עמם קשר, ושוב מצאה אצלם עבודה – הפעם במשק בית.

זלמן שוקן
מוזיאון שוקן בקמניץ, במבנה בו שכן בית הכלבו בו עבדה עדנה וולףצילום: עופר אדרת
עדנה וולף, 1935, גרמניהצילום: המשפחה

ב-1948 עברה למושב שבי ציון, שם עבדה בעבודות שונות, כולל בלול, ונישאה לעולה מגרמניה, אלברט וולף, שהיה מראשוני המושב ועסק בהנהלת חשבונות. הנישואים נקטעו עם מותו של בעלה, שהיה מבוגר ממנה, ב-1965. השניים לא הביאו ילדים לעולם ו-וולף לא נישאה שנית. עד 2012 היא חיה במושב ואז חזרה לקיבוץ, שם גרה אצל אחייניתה.

וולף שמרה על קשר עם מולדתה ונהגה לבקר בה לאורך השנים. ביום הולדתה המאה קיבלה איחולים מנשיא גרמניה דאז, הורסט קלר. ב-2014 זכתה לביקור של אורחים מיוחדים מגרמניה, שבאו לראיין אותה לרגל פתיחתו של מוזיאון חדש בבניין כלבו "שוקן" בקמניץ, שאחת התערוכות שלו מתעדת את החנות שפעלה שם. לאורחיה הציגה את הספר שקיבלה במתנה עם עזיבתה את הרשת וכן את מודעת האבל של זלמן שוקן, שנפטר ב-1959, אותה גזרה מהעיתון ושמרה גם כן.

משפחתה מספרת, כי במשך השנים תרמה וולף רבות לשלושה ארגונים, הוועד למען החייל, בית החולים בנהריה וקק"ל. לאחר מות אחיה היא הקימה מצבה לזכר משפחתה בכתף שאול, במקום ממנו רואים את עין חרוד. על המצבה צויינו שמות של כמה מקרוביה, בהם בני זוג שנספה במרד גטו ורשה.

היא נפטרה בשבוע שעבר, כמה חודשים אחרי שחגגה בחיק משפחתה את יום הולדתה ה-109, וציוותה את גופה למדע.

עדנה ואלברט וולףצילום: המשפחה
וולף, 1937צילום: המשפחה
וולף ובעלה אלברטצילום: המשפחה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ