${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1924

הטייסת הראשונה, שחשבה שנשים לא צריכות לטוס

דיתה פרח, הפלמ"חניקית מבית השיטה, שהשתתפה בקורס הטייס ב-1944, זכרה כי "שוויוניות בין בחורים לבחורות היתה דבר מובן מאליו", אך לימים אמרה כי "עזר וייצמן צדק - גברים ניחנו בכישורים ובהתאמה לטיסה פי מאה יותר מנשים"

11תגובות

את סיפור חייה של דיתה פרח, הטייסת הראשונה של הפלמ"ח, שמתה בשבוע שעבר בגיל 93 בקיבוץ בית השיטה, צריך להתחיל עם סיפורו של אביה, שהיה עבורה מקור השראה. יצחק בן יעקב, שנולד בסוף המאה ה-19 ברוסיה, עלה לארץ ישראל ב-1908, כשהיה בן 17, והיה ממייסדי דגניה א', "אם הקבוצות".

בדגניה נישא בן יעקב ליונה לבית גרינשפון, ילידת אודסה, שלמדה בגימנסיה הרצליה בתל אביב, והיתה אשת חינוך בתנועה הקיבוצית. ב-1924 נולדו לבני הזוג תאומות - יהודית (דיתה) ושרה (שׂיה). בהמשך הצטרפה למשפחה בת נוספת - רחל. בצעירותן למדו הילדות אצל הגננת המיתולוגית מרים (אירמה) זינגר, ידידה של פרנץ קפקא. לימים סיפרה דיתה, כי בילדותה נהגה לחטט במכתביו של יוסף טרומפלדור, חברו של אביה, אשר נשמרו בביתם (לצד ידיו המלאכותיות – אחת לעבודה ואחת "יד של שבת"), אך לא הבינה את תוכנם, משום שנכתבו ברוסית.

במסגרת פעילותו ב"הגנה" הקים בן יעקב ב-1936 יחד עם דב הוז את "אווירון", חברת התעופה הראשונה של היישוב, ששמה לה למטרה להכין כוחות טייס למדינה שבדרך. ב-1940 הוא נהרג בתאונת הדרכים שגבתה את חייהם של הוז וכמה מבני משפחתו, וזעזעה את היישוב. על שמו של הוז נקרא שדה "דב" בתל אביב. על שמו של בן יעקב נקרא שדה התעופה בראש פינה.

דיתה (במרכז) עם חברותיה לפלוגה א' בפלמ"ח
בית השיטה

שנה לאחר מות אביה, כשהיתה בת 17, הצטרפה דיתה למסע הרגלי המפורסם למצדה של חניכי "הנוער העובד והלומד" בהדרכת שמריה גוטמן, שם גובש הגרעין לתוכנית "מצדה על הכרמל", תוכנית לריכוז האוכלוסיה היהודית בארץ במובלעת בצפון, משם ייאבקו בגרמנים, במידה ויפלשו לארץ.

ב-1943 התגייסה לפלוגה א' בפלמ"ח, שם שירתה כקשרית. לצד זאת, היתה חברה בלהקת הבידור "תת-מקלע" יחד עם חיים גורי. בהמשך, ב-1944, כשהוחלט על הקמת מחלקת הטיס של הפלמ"ח התנדבה לשרת שם, כמי שהטיִס היה קרוב ללבה משחר ילדותה במחיצת אביה. "בנות אחרות לא העלו על דעתן דבר כזה, אבל אני הייתי קרובה לזה מהבית, לא חשבתי פעמיים, והתנדבתי מיד", סיפרה.

תחילה עברה קורס דאייה בכפר-ילדים בגבעת המורה, שהתקיים במסווה של חוג ספורט. בהמשך למדה לטוס ב"קלוב התעופה" ברמלה. "חייתי בחברת הבנים כבת יחידה. כאחת מהם הייתי. לא הופליתי לטובה אף לא לרעה. שוויוניות בין בחורים לבחורות היתה דבר מובן מאליו", אמרה. במסגרת פעילותה המבצעית עסקה בהכנת צילומי אוויר של כפרים ערביים עבור שירות הידיעות (ש"י) של ההגנה.

התאומות דיתה פרח ושיה בן נון . סיפור חיים. - דלג

במהלך שירותה הכירה את בעלה לעתיד, זלמן פרח, מראשוני הפלמ"ח וממייסדי הפלי"ם (הפלוגה הימית). בנם הבכור נולד בדגניה א'. אחר כך העתיקו את מגוריהם לבית השיטה, קיבוצו של זלמן. כעת, כשהיתה אם, נאלצה להפסיק להתאמן. "בקיבוצי, שלחם אז על קיומו, לא ניתן היה לאישה אפיל לחלום על לוקסוס שכזה שקוראים לו טייס", אמרה.

ב-2001, בראיון להיסטוריון ניר מן, שפורסם עם קבלת כנפי הטייס של טייסת הקרב הראשונה, רוני צוקרמן, אמרה פרח, כי נשים לא צריכות להיות טייסות קרב. "המקצוע הזה לא מותאם לפיזיולוגיה ולמבנה הנפשי של אשה. בעניין הזה אני מסכימה עם עזר וייצמן. גברים ניחנו בכישורים ובהתאמה לטיסה פי מאה יותר מנשים", אמרה.

דיתה פרח
אוצר תמונות הפלמ"ח

לאחר קום המדינה למדה ריתמיקה ואת "כתב התנועה" (שיטה לרישום תנועה) מידי הכוריאוגרפית נעה אשכול, בתו של ראש הממשלה לעתיד. בהמשך פיתחה שיטת לימוד משלה להוראת תנועה לילדים. ב-1949 השתתפה כרקדנית וכוריאוגרפית במשלחת הישראלית בפסטיבל הבינלאומי של הנוער הדמוקרטי בבודפשט. ב-1957 יצאה לפסטיבל הנוער הבינלאומי במוסקבה.

ב-1984, עם הקמת עמותת "דור הפלמ"ח", יזמה את הקמת ארכיון הצילומים של הארגון, וחרשה את הארץ בחיפוש אחר תצלומים שהסתתרו באלבומים פרטיים. האוסף, שנקרא "אוצר תמונות הפלמ"ח", "החל את דרכו בקופסאות נעליים מתחת למיטה של דיתה וזלמן", אמר השבוע ניר מן. ניתן לעיין בו בבית הפלמ"ח בתל אביב.

דיתה פרח לצד אוסף הצילומים שאצרה
אוצר תמונות הפלמ"ח

"מורשת זו מילה מפוצצת וארכיון זה תיקים סגורים. אצלי זה אוסף תמונות, שמספרות את ההיסטוריה של הפלמ"ח והכול פתוח לדפדוף באלבומים", אמרה בראיון לתהילה עופר. ב-2007 הוענק לה על כך פרס יגאל אלון ל"מעשה מופת חלוצי".

יצחק, בנה הבכור, שנקרא על שם סבו שנהרג בתאונה, נהרג ב-1971 בתאונה. "יש משפחות שנהרסות מנפילה של בן. אני החלטתי לחיות בשני ערוצים: האחד של הבן שלי, שאני חושבת עליו ותמיד רואה אותו לפני, והשני - של החיים הרגילים, שזורמים", אמרה.

בעלה, זלמן, מת ב-1989. דיתה פרח נפטרה ב-22 בנובמבר בקיבוצה, בית השיטה, והותירה שתי בנות ובן, ארבעה נכדים ושני נינים וכן את אחותה התאומה שיה, אלמנתו של האלוף יוחאי בן נון, מפקד חיל הים, ואחותן הצעירה רחל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#