בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1914

ואז הנאצים אמרו לי: "את נוסעת לארץ ישראל"

עדות שמסרה מלי ברוקנטל בערוב ימיה ל"יד ושם" מגוללת את סיפור ההצלה המופלא שלה ושלושת ילדיה, שהצליחו לחמוק משיני הנאצים בזכות היותם אזרחי פלסטינה. "אחרי מות" עם פטירתה בגיל 103

35תגובות
מלי ושלושת בניה הראשונים (ישראל, מרדכי ודוד) בהולנד
המשפחה

סיפורה המופלא של מלי ברוקנטל, שנולדה ב-1914 במינכן ונפטרה לאחרונה בקיבוץ חפץ חיים בגיל 103, נשמר בעדות שמסרה ל"יד ושם" בערוב ימיה. עיון בזכרונותיה מגלה אישה  יוצאת דופן, בעלת תושייה, אומץ, נחישות ואמונה.

עמליה (מלי) לבית לנדאו נולדה ב-1914 במינכן, וגדלה במשפחה דתית. ב-1935 עלתה לארץ והתיישבה בתל אביב. ב-1936 נישאה לרב הלל ברוקנטל, שעלה מפולין, ועברה לגור עמו בהכשרת הנוער של פועלי אגודת ישראל בכפר סבא, שלימים הפכה לקיבוץ חפץ חיים.

מקץ כמה חודשים חזרו לאירופה כדי למלא לשליחות לאומית. בעיר אנסחדה בהולנד הם ניהלו הכשרת חלוצים, שחבריה היו פליטים צעירים מגרמניה, שהמתינו לקבלת סרטיפיקט. שלושת ילדיהם הראשונים של הזוג הצעיר נולדו שם.

מלי ושלושת בניה הראשונה (ישראל, מרדכי ודוד) בהולנד
המשפחה

מיד לאחר פלישת הנאצים להולנד, ב-1940, נעצר הלל בידי הס"ס. תחילה הועבר למחנה מעצר בהולנד. מלי עשתה את הבלתי ייאמן, ונסעה להיפגש עם הנציב הנאצי בהולנד כדי לדרוש את שחרור בעלה. "הוא לא חשב שאני יהודיה. יהודיה לא מרשה לעצמה לבוא לתוך הלוע של האריה", אמרה. לימים הסבירה, כי את ה"חוצפה" שלה הביאה מארץ ישראל, שם כבר היתה חלוצה גאה.

בהמשך הצליחה להגיע למחנה בו נעצר בעלה ותוך עימות עם אנשי ס"ס גם להיפגש איתו. אחר כך נשלח בעלה לגרמניה. מעתה הקשר ביניהם היה במכתבים בלבד, ששלח לה דרך הצלב האדום. באחד מהם כתב שעליה לבקר את דודה "הסתר" (השם ההולנדי ל"אסתר"), וכך רמז לה כי עליה להסתתר.

המסמך שמאשר כי מלי היא אזרחית פלסטינה, אשר הציל את חייה
המשפחה

מלי נותרה לבדה עם שלושת ילדיה וכ-70 חברי ההכשרה שבאחריותה, וניהלה את העניינים במשך שנתיים וחצי תחת המשטר הנאצי. בספטמבר 1942 היא נשלחה עם ילדיה למחנה וסטרבורק, ממנו יצאו הטרנספורטים למחנות ההשמדה. בדרך למחנה, בתחנת ביניים של הרכבת, עוד הצליחה, בדרך לא דרך, לרדת עם ילדיה ולשבת בבית קפה מקומי, תחת עינייהם של הנאצים, ובהמשך אף שיחקו הילדים עם הקצינים הנאצים ברכבת, לפי עדותה.

את השינוי במצבה הפנימה רק כשהגיעה למחנה, והועלתה על משאית. "חושך, לא רואים כלום. אני מחפשת את הראשים של הילדים שלי, ואומרת:  תחזיקו את השמלה שלי שנישאר ביחד", סיפרה. כחודש לאחר מכן הוכנסו מלי וילדיה לרשימה המיוחסת של אסירים "מועמדים להחלפה". בהיותה אזרחית המנדט הבריטי בארץ ישראל, הנאצים ביקשו להחליף אותה בנשים גרמניות שנעצרו בידי הבריטים, בעיקר בנות הטמפלרים מארץ ישראל.

מלי והילדים בהכשרה בהולנד
המשפחה
מלי ברוקנטל
המשפחה

"כשאמרו לי שאני נוסעת לארץ ישראל עם הילדים, לא האמנתי", אמרה. "כשמישהו בווסטרבורק יוצא למקום אחר מאשר אושוויץ או ברגן בלזן - זה לא יכול להיות", אמרה. לדבריה, הדבר שקול לאדם שמקבל הודעה על כך שמחר הוא טס לירח.

התחנה הבאה שלה היתה וינה, שם רוכז טרנספורט ה"מוחלפים" מאירופה. כשהמתינו לרכבת ההמשך, נכנסה לבית קפה ריק בבירת אוסטריה, ושוחחה עם המוכרת. "בית הקפה היה תמיד מלא יהודים. אחד כתב כל הזמן, אולי איזה ספר, אחד עשה מוזיקה והיו סוחרים שהיו להם פגישות. ועכשיו אין יהודים בווינה. מי יבוא אלי?", אמרה לה המוכרת. "אתם אשמים, רציתם ללכת יחד עם הגרמנים", התגרתה בה עמליה.

משם הובלה ברכבת, תחת פיקוח הס"ס, לאיסטנבול, שבה נערכה ההחלפה בחסות הצלב האדום. לאחר מכן, בחסות בריטית, המשיך הטרנספורט לארץ ישראל, דרך טורקיה וסוריה. בקטע שבין טורקיה לחאלב בסוריה נסעו עמליה ושאר ה"מוחלפים" ברכבת מפוארת. "אפילו היו מיטות בלילה לכל אחד. כל אחד קיבל כך וכך מנות ויין... אנשים שהיו כבר שנים בגטו ולא אכלו, התנפלו על האוכל הזה", סיפרה.

בארץ היא היתה ממקימי קיבוץ חפץ חיים ולאחר המלחמה התאחדה עם בעלה, שחזר ביולי 1945. "הוא היה נראה נורא רע, אבל אין דבר, הוא חי", סיפרה. לאחר איחודם, נולדו להם עוד שישה ילדים בקיבוץ, שם מונה בעלה לרב ומנהל בית הספר. מלי היתה אם הבית של בית ההארחה.

בעלה נפטר ב-1980. היא הותירה שמונה ילדים (ילד נוסף נפטר לפני שלוש שנים), 47 נכדים, 146 נינים וחמישה חימשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו