טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1926

האב השכול שהחזיר למשרד הביטחון את מכתב התנחומים

אחרי נפילת בנו הפך בני גפן מלוחם לפעיל שלום ובהמשך היה אחד ממקימי פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. בחודש שעבר מת בגיל 91, מיואש וחסר תקוה. "התפכחתי משכרון הכוח", אמר

69תגובות
בני גפן. גידל 40 דונם אבוקדו
המשפחה

כמדי שנה, גם ביום הזיכרון לחללי צה"ל ב-2006 קיבל בני גפן מכתב תנחומים משר הביטחון על נפילת בנו אליאב, חייל בסיירת גולני שנהרג ב-1975 בהיתקלות עם מחבלים בקיבוץ חניתה. הפעם, בחר גפן להשיב על המכתב במכתב משלו, ששלח לשר שאול מופז.

"אני מחזיר לך בצער את מכתב ההשתתפות השבלוני שלך, שקיבלתי ככל יתר בני המשפחות השכולות. המכתב ריק מתוכן ומלא סיסמאות נבובות", כתב. "הכוחניות הארורה שלנו הרגה את בני אליאב לשווא. בסכלותי דגלתי אף אני בכוחניות אבל התפכחתי. אתה ושכמותך מכירים רק דרך אחת – כוח; אתם מטיחים את אגרופיכם שוב ושוב ושוב בקיר הבטון, בונים חומות בטון מרושעות ומטופשות ואינכם מסוגלים ללוות את מעלליכם במחשבה. אתם מחסלים ומחסלים ואינכם מבינים שהמלחמה, השנאה והמוות ישררו עד ששכנינו ישיגו מינימום סביר של עצמאות וכבוד", הוסיף.

גפן, שהקדיש את העשורים האחרונים לחייו לפעילות למען השלום, מת בשבוע שעבר בגיל 91 כשהוא חרד לעתיד המדינה. 

הוא נולד ב-1926 במושבה מגדיאל, היום בהוד השרון, לאביו גרשון גפנר, שעלה מגליציה הפולנית, ולאמו, רבקה לבית לובנוב, שעלתה מסמולנסק ברוסיה. הוריו, אנשי העלייה השנייה, היו ממייסדי הקואופרציה במרחביה. אביו אף הקים את כפר ילדים ליד עפולה.

בני גפן - דלג

גפן למד במגדיאל ובבית הספר החקלאי בפרדס חנה. ב-1944 התגייס לפלמ"ח ושירת כקשר בין היתר בליל הגשרים ובשבת השחורה. ב-1946 נשלח לאירופה כ"גדעוני" מטעם המוסד לעלייה ב', שם סייע לעקורים, הכין אותם לקראת העלייה לארץ, והיה פעיל בארגון תנועת "הבריחה" ובהפעלת תחנת קשר למבצעי ההעפלה. בהמשך שירת כאלחוטן ב"גולני" ובמשך 28 שנה שירת כצנחן במילואים.

בעיסוקו האזרחי היה חקלאי שגידל מטעים בקיבוץ כברי ובמושב בן עמי בגליל המערבי (שם גידל 40 דונם אבוקדו), עסק בהדרכה חקלאית והיה מאבות הגידולים הסובטרופיים בארץ.

עם אשתו תמר הביא לעולם שלושה ילדים, בטרם התגרשו. בנם אליאב ("אליק"), שנולד ב-1955, נפל בגיל 20. לאחר מכן חלה תפנית בתפיסתו האידיאולוגית של גפן. "התפכחתי משכרון הכוח. הבנתי שבחרב אפשר להרוג אבל אי אפשר לשבת על החרב, ועסקתי בפעילות שלום", אמר לפני ארבע שנים בראיון לפרויקט "תיעוד דור תש"ח".

אליאב גפן

בעקבות מלחמת לבנון הראשונה הפסיק את שירות המילואים שלו בצנחנים, כאות מחאה. לימים סיפר, כי כששירת, מנע כמה מקרים של הוצאה להורג ושל ביזה. על אחד מהם, שאירע במבצע סיני, העיד תא"ל בדימוס עוזי עילם, שהיה אז מ"פ בצנחנים.

"אמרתי לאחד הקצינים לקחת את השבויים לאחת התעלות ולחסל אותם. בני גפן, איש מילואים מבוגר מאיתנו, שמע את שאמרתי והזדעק. 'עוזי', הוא פנה אלי, 'אני לא מאמין למשמע אוזני. אתה נתת הוראה להוציא אותם להורג'?", כתב עילם בספרו. בעקבות זאת ביטל את הפקודה. "את טוהר הנשק אני חייב לבני גפן", סיכם.

ב-1995 היה גפן ממקימי פורום המשפחות השכולות, ארגון ישראלי-פלסטיני בו חברות היום מאות משפחות שאיבדו בן משפחה כתוצאה מהסכסוך. "הוא רצה להראות שאפילו הוא, כאב שכול, יכול ורוצה לעשות שלום עם שכנינו הפלסטינים", ספד לו חברו בומה ענבר. "הוא היה סמל לישראלי הנלחם למען סיום הכיבוש וזכויות האדם של הפלסטינים", הוסיף. את הקצבה שקיבל ממשרד הביטחון על נפילת בנו תרם לעמותות ולאנשי שלום.

בשנותיו האחרונות היה גפן פסימי באשר לעתיד המדינה. "פעם הייתי גאה בהיותי ישראלי, אבל כפי שראיתי את ההתפתחויות אני מיואש ומבויש ממה שהולך ואינני רואה תקווה", אמר. לדבריו, "בגלל המציאות באזורים הכבושים אי אפשר יהיה להיפרד, ואז הסכסוך יימשך ויימשך. אנחנו טיפה בים ערבי-מוסלמי. אינני רואה תקווה וקיום של מדינת ישראל כיהודית". להערכתו, בסופו של דבר, "תהיה פה מדינה דו-לאומית מסוכסכת עם רוב הערבי, וזה סוף החלום הציוני".

אחיו הצעיר, אורי, היה אף הוא פלמ"חניק וחקלאי, וכן היה ממקימי קיבוץ יפתח והגוברים (גדות). גפן הותיר בת זוג (סינית, אותה הכיר בטיול), בן, בת, חמישה נכדים וארבעה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות