בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1950

הפסיכולוג שקרא לעמיתיו לצאת מחדר הטיפולים

הפסיכואנליטיקן אראל שליט, שמת השבוע בטרם עת, טען שתהליכים חברתיים ופוליטיים העוברים על המדינה מחלחלים גם לנפשות של תושביה

8תגובות

בספרו "הגיבור והצל", ביקש הפסיכואנליטיקן ד"ר אראל שליט להציע הסתכלות פסיכולוגית על תהליכים חברתיים ופוליטיים העוברים על מדינת ישראל ותושביה. "הכל מודעים לכך שהסביבה משפיעה על רגשות הפרט ועל התנהגותו. הימנעות מהסתכלות על החברה מנקודת מבט פסיכולוגית היא בחזקת הכחשת חלק מהמציאות", הסביר.

שליט. "נוכחתי לדעת מה רבה החשיבות בהפניית מבט אל החבוי מעבר למובן מאליו"
המשפחה

"כאשר פסיכולוגים מסתתרים במגדל השן שלהם, בחדר הטיפול, ואינם מביטים סביבם, אינם מסבים מבטם אל 'החוץ הסוציאלי' תוך ביטול חשיבותה של הסביבה לגבי נפש האדם, ניתן לקבוע שהם מאבדים את המגע עם המציאות", כתב.

בספר השכיב שליט את תולדות הציונות על ספת הפסיכיאטר. הוא ראה בה "חיפוש אחרי האמהי והנשי" וכן "חזרה אל הרחם הממשי". היא היתה לתפיסתו מעשה של התבגרות, מרד אדיפלי באב וחזרה אל האם הגדולה - אמא אדמה.

תום שגב התייחס בחשדנות לקריאה הזו של ההיסטוריה. בביקורת על הספר, כתב: "המציאות ההיסטורית יובשנית יותר. רוב העולים באו כפליטים, מפני שלא היה להם לאן ללכת. אלה שהשיגו גרין קארד התגברו די מהר על האדיפוס שלהם. רוב  הבאים לישראל לא בנו את בתיהם בחיקה של אמא אדמה כי אם בתל אביב".

שליט היה ער לביקורות מסוג זה, והודה, כי "גישה מנקודת מבט פסיכולוגית לתופעות פוליטיות וחברתיות עלולה ליצור בן כלאיים מעורפל". ואולם, לדבריו, "בפעילותי הקלינית והאנליטית נוכחתי לדעת מה רבה החשיבות בהפניית מבט אל החבוי מעבר למובן מאליו".

שליט נולד ב-1950 בשבדיה לקארין לוי ותיאודור פירסט. אמו נולדה בגרמניה. אביו - באוסטריה. שניהם ברחו ממולדותיהם במהלך מלחמת העולם השנייה. בצעירותו עלה לישראל ובהמשך חזר לשבדיה ללימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת אופסלה, שם היה הפסיכולוג הצעיר ביותר שקיבל תואר ד"ר במדינה.

C.G. Jung Institute , Zurich

הוא היה פסיכואנליטיקן יונגיאני (המבוסס על הגותו של קרל גוסטב יונג, בכיר תלמידיו של פרויד). "מדובר בזרם בפסיכואנליזה, שמקשר את העולם הפנימי עם התרבות ועם החברה שבתוכה האדם חי. ההקשרים האלה היו מאוד מרכזיים אצל אראל", הסביר עמיתו, הפסיכיאטר ד"ר יהודה אברמוביץ.

עם שובו לארץ שירת בצבא כפסיכולוג וסייע לחיילים בחזית להתמודד עם פוסט-טראומה. לפני כ-30 שנה היה אחד הפסיכולוגים הראשונים בארץ שעמדו בראש מרפאה עירונית לבריאות הנפש. המרפאה, שפעלה ברעננה, היתה חלוצה בתחומה, בכך שהציעה תחת קורת גג אחת, בתוך הקהילה ולא במסגרת של אשפוז, מגוון טיפולים לאנשים הסובלים ממשברים רגשיים ומהפרעות נפשיות. "זה היה דבר חדשני ויוצא דופן, שפסיכולוג – ולא רופא – מנהל מרפאה", סיפר אברמוביץ.

לפני כעשור הקים שליט את התוכנית לפסיכותרפיה בגישת הפסיכולוגיה האנליטית היונגיאנית באוניברסיטת בר אילן. מפעל חייו של שליט היה עריכתם ופרסומם של כתביו של הפסיכולוג אריך נוימן, תלמידו של יונג, שחי וכתב בישראל מאמצע שנות ה-30. "נוימן היה האיש הכי חשוב שכתב כאן על בריאות הנפש, אך כמו שאומרים, 'אין נביא בעירו', ולכן הוא גם הכי פחות מוכר בישראל", סיפר אברמוביץ.

אראל יצר קשר עם יורשיו של נוימן, שמת ב-1960, איתר את כתבי היד שהותיר אחריו, שחלקם הוקלדו במכונת כתיבה והיו במצב פיזי לא טוב, הציל אותם, תירגם, ערך והוציאם לאור בהוצאות בינלאומיות נחשבות.

אחד מהם, ״פסיכולוגיה אנליטית בגלות - ההתכתבות בין יונג ונוימן״, שיצא לאור ב-2015 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, כולל 39 מכתבים ששלח יונג לנוימן ו–58 מכתבים מנוימן ליונג. שליט עזר בקשירת הקצוות בין משפחת נוימן בישראל ומשפחת יונג בשווייץ, שאיפשרה את הוצאתו של הספר. לצד זאת, גם עמד בראש כנס בינלאומי בהשתתפות חוקרים ובני משפחות נוימן ויונג, שנערך בישראל באותה שנה. 

שליט כיהן בתקופה מסויימת כיו"ר החברה הישראלית לפסיכולוגיה אנליטית. הוא הרצה ברחבי העולם ופירסם ספרים ומאמרים רבים. הוא מת בטרם עת, בגיל 67, מסרטן. מאשתו, סוניה, נפרד לפני כמה שנים. הוא הותיר את בת זוגו, ננסי, שלושה ילדים ושבעה נכדים ונכדות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו