טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1930

אחרי מות: בוגר קורס השוטרים הראשון

ניצב בדימוס שלמה חרון, שנפטר בשבוע שעבר, השתתף ב-1949 בקורס הראשון של משטרת ישראל, שנערך בשפרעם. המדריכים היו יוצאי הצבא הבריטי. החניכים - עולים חדשים.

3תגובות

שלמה חרון נולד ב-1930 בסלוניקי שביוון. הוריו, נסים ואידה (לבית פילוסוף), היגרו לשם מהעיר אדירנה בטורקיה, שם היה אביו נצר למשפחת גירון המיוחסת, שנקראה על שם העיר הספרדית גירונה. אביו של חרון עסק בתעשיית הנקניקים.

חרון בקורס השוטרים הראשון, 1949, בתמונה שהיתה תלויה בביתו
באדיבות קובי לידרמן

ב-1941 הגרמנים כבשו את סלוניקי. חרון, שהיה אז ילד, זכר את הסירנה וההפצצות של המטוסים הגרמנים, ולקה בשל כך בגמגום. ואולם בעדות שמסר ל"יד ושם" סיפר גם על חוויה אחרת, שזכר כילד. יום אחד ניגש אליו קצין גרמני "עם הרבה כוכבים", נתן לאחיותיו שוקולד, ולקח אותן בידיים. בהמשך נכנס לביתו, והציג לאמו של חרון תמונות של ילדיו.  

ב-1943 אירגן אביו את בריחתם לטורקיה, בזכות האזרחות הטורקית עליה שמרו. "הוא פנה לקונסול הטורקי, שפנה לגסטאפו אישית ותוך מספר ימים הביא לנו היתרי יציאה מסלוניקי והיתר כניסה לטורקיה", סיפר חרון. "השארנו את הבית כפי שהיה, עם כוס מים על השולחן. ארזנו מספר חפצים אישיים ויצאנו לדרך, שנמשכה שלושה שבועות, והיתה כרוכה בסכנות רבות. הגענו לטורקיה חלשים, רעבים ומפוחדים".

כך ניצלה המשפחה מגורל יהודי סלוניקי, שנרצחו באושוויץ. "הייתי רזה עם תת משקל. אמי היתה חולה, והבינה שעדיף לי לצאת מטורקיה", סיפר. התחנה הבאה שלו היתה העלייה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. כך, ב-1944, יצא בגפו ברכבות מאיסטנבול, דרך סוריה ולבנון, לארץ ישראל. תחנתו הראשונה היתה קיבוץ שדה נחום בבקעת בית שאן. שנתיים אחר כך, ב-1946, התגייס לגדוד השני של הפלמ"ח בגבעת ברנר.

הוא עבר אימונים בנשק ויצא למסע למצדה, שם נשבע אמונים לפלמ"ח. הוא היה אז בן 16 וזכר כי הרובה האנגלי היה יותר גדול ממנו. בכ"ט בנובמבר 1947 ירד לקיבוץ צאלים בנגב, שם  לחם בגדוד השמיני של חטיבת הנגב תחת המג"ד חיים בר-לב והמ"פ אברהם אדן. בין היתר, השתתף בהגנה על יישובים (בהם נירים וכפר דרום), באבטחת קו המים ובליווי שיירות.

שלמה חרון
המשפחה

בשיחה עם קובי לידרמן, סוחר מטבעות וחובב היסטוריה, סיפר חרון כי למד מבר-לב איך לפוצץ מיכלי טנקים וכי השתתף בקרבות קשים בהם נפלו חבריו. "ראיתי את מה שעשו לגופותיהם, ותמיד שמרתי כדור אחד, שלא ליפול בשבי", אמר.

אחרי השחרור היה ממקימי קיבוץ פלמ"ח צובא בפרוזדור ירושלים. במקביל, עסק עם חבריו גם בהגנה על הסביבה, בישיבה במשלטים בקריית-ענבים ובמעלה-החמישה.

ביוני 1949 התגייס למשטרה והחל את שירותו שנמשך 42 שנים. תחילה, השתתף בקורס הראשון של משטרת ישראל, שנערך בשפרעם. "עבדנו ארבעה-חמישה חודשים בניכוש ובניקוי המתקן עם טוריות ומגרפות, עד שיום אחד הקורס נפתח. מרבית החניכים היו עולים חדשים וכל המדריכים היו יוצאי הצבא הבריטי", סיפר בראיון לשלומי שטרית, מפקד יחידת ההיסטוריה של המשטרה.

חרון תיאר משמעת ברזל בריטית, מסדרים נוקשים ואימונים צבאיים לצד לימודים של חוק הדין הפלילי, דיני ראיות ותפקידי המשטרה. בהמשך, כשהיה מדריך בבית הספר, השתתף בטיפול באירועים שונים, שהתרחשו בגזרה, בהם הבריחה מכלא שאטה והמהומות בוואדי סליב.

חרון מילא מגוון תפקידים במשטרה. תחילה בתחום ההדרכה, אחר כך תפקידים בתחומי סיור, מודיעין, מטה ופיקוד בתל אביב. בין היתר, פיקד על מרחב דן, מרחב ירקון והיה סגן מפקד מחוז תל אביב וממלא מקום מפקד המחוז. בשנות ה-80 עמד בראש המכללה לקצינים בכירים ואחר כך פיקד על מחוז הצפון ועל אגף כוח האדם עד פרישתו ב-1991.

לדבריו, "עד סוף שנות ה-70 המשכורת הספיקה חצי למכולת וחצי להחזר חובות. חיינו בצמצום. השיפור בתנאים הגיע בשלב מאוחר יחסית".

"רוח טובה ולב רחב אפיינו תמיד את האיש בכל פועליו", נכתב עליו באחד העיתונים עם צאתו לגמלאות. בתקופת שירותו עבד במחיצתו של עמוס בן גוריון, סגן המפכ"ל ובנו של דוד בן גוריון, אותו תיאר כ"איש מקצוע קפדן ומפקד משכמו ומעלה".

אשתו, דינה, נפטרה ב-2008. אחר כך נישא בשנית לאיילה. חרון, תושב תל אביב, נפטר בשבוע שעבר. הוא הותיר בן, בת, שישה נכדים ושישה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true