טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1935

המהפכן השמאלני שביקש להיקבר לצד המוסלמים

חיים הנגבי, ממקימי "מצפן", ראה בעצמו "יהודי-ערבי", שפעיל ב"ארגון קטן עם חלומות גדולים". הוא מת בתחושת סיפוק על כך ששמר על צלם אנוש, אך נקבר רחוק מעיר אבותיו. סיפורו של האיש שרצה לשנות את המזרח התיכון - מבתי הקפה של תל אביב

68תגובות
חיים הנגבי
ניר כפרי

את צוואתו הלא-כתובה של פעיל השמאל חיים הנגבי קרוביו לא מילאו. המהפכן בגמלאות, שמת בשבוע שעבר בגיל 83, ביקש להיקבר בבית העלמין המוסלמי של חברון. הוא קיווה כי לפחות אחרי מותו יוכל לחזור אל עיר אבותיו, אך ביקש שלא לעשות זאת בחיקם של המתנחלים.

מצד אביו היה בן למשפחת בג'איו, משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים, שבמאה ה-17 התיישבה בחברון. סבו, חיים בג'איו, היה הרב האחרון של יהודי חברון לפני 1948. "המורשת המשפחתית שלי היתה של יהודים שחיים לצד ובתוך החברה המוסלמית, מתלבשים בלבוש של בני המקום, מדברים את שפת המקום, אוכלים את מאכלי המקום וחיים ביום-יום כמו אנשי המקום. כמו שיש יהודים פולנים ויהודים צרפתים, המשפחה שלי היתה יהודים ערבים", אמר הנגבי.

מצד אמו היה בן למשפחה אשכנזית ממאה שערים. אחד מקרובי משפחתו היה נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב של הפלמ"ח. קרוב אחר היה הרב לייב וייספיש, ממנהיגי נטורי קרתא.

הוא נולד ב-1935 בירושלים. "גדלתי בשכונה מעורבת, שהערבים היו חלק מהמראה היומיומי שלה", סיפר. ואז, במלחמת העצמאות, כשחגג בר מצווה, הבחין כי ערביי השכונה "נעלמו ביום אחד". לדבריו, "זה עשה לי משהו ועורר בי רצון להבין מה קרה".

חיים הנגבי - דלג

באוניברסיטה העברית, אחרי הצבא, הכיר את משה מחובר ועקיבא אור, שני מתמטיקאים חברי המפלגה הקומוניסטית. ב-1962, אחרי שפרשו מהמפלגה, הצטרף אליהם להקמת ארגון חדש, "הארגון הסוציאליסטי הישראלי", שנודע בפי כל בשמו של כתב העת שלו, "מצפן", אותו הגה הנגבי.

"היינו קומץ צעירים חסרי ניסיון פוליטי, בלי מנגנון ובלי תקציב. הוצאנו עיתון, פרסמנו כרוזים וסיסמאות", סיפר. אחרי מלחמת ששת הימים התגברה פעילותם.  בספטמבר 1967 הוא היה מיוזמי ומחותמי מודעה ב"הארץ" שקראה לסגת מהשטחים. "החזקת השטחים הכבושים תהפוך אותנו לעם של רוצחים ונרצחים", נכתב בה.

"ארגון קטן עם חלומות גדולים" הוא תיאר את "מצפן", שבשיאו מנה אמנם רק עשרות פעילים, אך עורר הדים בארץ ובעולם, וראה עצמו חלק מתנועה בינלאומית רחבה. "היינו חלק מהסיקסטיז, אבל הקדמנו אותם", אמר.

מודעה ישנה משנת 1967

באלבום התמונות שלו רואים אותו לצד מנהיגים פלסטינים ופעילי טרור בהם נאיף חוואתמה, מנהיג "החזית הדמוקרטית", ויאסר ערפאת, עליו אמר:  "אהבתי אותו, הוא שידר לא רק מאבק והתנגדות מזויינת אלא גם תקווה". את כישלון  הסכמי אוסלו הוא הטיל "על הישראלים, שקשה להם להיפרד מהשטחים ומהכיבוש". בחזונו ראה "חלום של שני עמים שחיים יחד בשוויון מלא, כחלק מאחדות של כל האזור".

ב-1984 היה ממקימי המפלגה היהודית-ערבית, "הרשימה המתקדמת לשלום", שזכתה בשני מנדטים, וכיהן כמזכיר שלה. במלחמת המפרץ, בעקבות תמיכתה בסדאם חוסיין, הוא פרש ממנה. ב-1993 היה שותף להקמת "גוש שלום".

הנגבי, שידע לצעוק, לריב ולקלל, אהב לשבת בבתי קפה, במיוחד ב"טעמון" בירושלים וב"כסית" בתל אביב, שם "אימץ לעצמו מניירות של מהפכן", כשהוא מצויד בסיגריות צרפתיות ובתיק חאקי, כפי שתיארה חברתו ענת סרגוסטי.

חיים הנגבי
ניר כפרי

הוא עסק גם בעיתונות, בין היתר ב"מעריב" וב"העולם הזה". אורי אבנרי מתאר אותו באוטוביוגרפיה כמי ש"לא עבד יום אחד בחייו" ו"ישן עד הצהריים, לא עשה כלום והלך לבלות בערב". הנגבי ניהל קשרים רומנטיים עם נשים רבות. "למה שאנשים לא יכייפו אחד עם השני? תארי לך שיצחק רבין ואהוד ברק היו עוסקים במין, את יודעת כמה דם היה נחסך?", אמר בראיון לדליה קרפל ב-1993.

הנגבי ואבנרי בהפגנה. "לא עבד יום אחד בחייו" ו"ישן עד הצהריים, לא עשה כלום והלך לבלות בערב"
חיים הנגבי

הבמאי ערן טורבינר, שמתעד את השמאל האנטי ציוני בישראל, ציטט בהספד שנשא לזכרו כמה משפטים מהדהדים שאמר הנגבי למצלמתו לפני 15 שנה. "אם אני עושה ערמה מכל התסכולים, הייאושים ואי ההצלחות, עדיין אני אומר שזה היה כדאי", אמר. "בסופו של דבר, מוכרח להימצא איזשהו פתרון. אני גרגר בתוך ההר הזה של הפתרון. גרגר קטן, אבל הפקתי גם רווח אישי מכל העסק הזה: שמרתי על הצלם, על העצמאות ועל הריבונות שלי. לא הייתי עלה נידף ברוח. הייתי צמוד לגישה יסודית שלא עזבתי. חייתי בלי בושה".

הוא הותיר את אשתו אילנה וילדים.

חברון שבלב - חיים הנגבי - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#