2018-1947 |

באטמן הישראלי: החוקר שהציל עשרות אלפי עטלפים

ד"ר דוד מייקין, שנפטר החודש בגיל 70, גילה מינים חדשים של עטלפים, נאבק בהצלחה נגד הדברתם בידי משרד החקלאות, והפך לאבי מחקר העטלפים המודרני בישראל

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחושך לאור: עטלפים על שולחן הניתוחים. סדרת צילומים של מוטי מילרוד, 2016
עופר אדרת
עופר אדרת

חייו של ד"ר דוד מייקין, אבי מחקר העטלפים המודרני בישראל, היו בלתי שגרתיים עוד מילדותו. בגיל עשר צד, בעזרת מקלות קרטיב, עקרבים צהובים לאוסף הזוחלים שלו. בתקופה אחרת אסף פרפרים ובנחל אלכסנדר גילה מצבור צבי ים. בין לבין למד לנגן על חמת חלילים וכשבגר אימץ קיפודים, אוח, אתון, עורבני, קוף ירוק ונחשים. לצד זאת, טיפח גם אוסף עלוקות. לעיסוקים האלה היה מחיר. משפחתו מספרת כי "הביא הביתה" שורת מחלות נדירות, בהן קדחת המערות ולישמניה נדירה.

ואולם אהבת חייו היו העטלפים, כמו אלה שחבריו מצאו במקפיא שלו כשחיפשו גלידה ביום חם. עוד בשנות ה-70, בעבודת המאסטר שלו, מייקין היה הראשון שחקר באופן סיסטמתי את 33 המינים של העטלפים החיים בארץ. עד אז ידעו בארץ מעט מאוד על העטלפים המקומיים. "אף אחד לא טרח ללמוד על אורחות חייהם בצורה מסודרת, ובוודאי שלא לשמור עליהם מפני פגיעה והכחדה", נכתב באתר רשות הטבע והגנים.

בזכות מייקין השתנתה המגמה וקמה קבוצה של משוגעים לדבר שהחלה לסקור מערות שבהן שכנו עטלפים. תחילה נדהמו לגלות כי חלק ממיני העטלפים נכחדו לחלוטין ומצבם של האחרים בכי רע. בהמשך פעלו להצלתם.

מייקין נולד ב-1947 בירושלים, בן בכור וצבר ראשון למשפחתו. הוריו, מאיר ואהובה, עלו זמן קצר לפני כן מאנגליה. שניהם שירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. אביו, אורטופד במקצועו, שירת כרופא צבאי באירופה והיה בין הנוחתים בחופי נורמנדי. אמו שירתה כמאבחנת פסיכוטכנית של פרחי טייס בחיל האוויר הבריטי.

"חלומם היה לבוא לפלסטינה לאחר המלחמה, ולהיות חלק מאלה שיבנו בארץ ישראל חברת מופת חדשה עם יהודי חדש, בריא בגופו ובנפשו, ומחובר בכל מאודו לאדמת המקום ולערכי המוסר של עולם היהדות במייטבו", סיפרה בתם, שפרה, אחותו של דוד.

הוא גדל בשכונת רחביה שם למד בגימנסיה העברית. מצעירותו, כאמור, אהב בעל חיים ונשבה בקסמם של כלב עזוב עם שלוש רגליים או חתול עיוור. במהלך השירות הצבאי בצנחנים, ב-1968, נפצע קשה ואיבד רגל בתאונת דרכים. חרף נכותו, שירת גם במלחמת יום הכיפורים, חזר לצנוח, צלח את הכנרת ורכב על סוסים.

מחושך לאור: עטלפים על שולחן הניתוחים
מחושך לאור: עטלפים על שולחן הניתוחים
מחושך לאור: עטלפים על שולחן הניתוחים
14 מתוך 14 |
1 מתוך 14 |
2 מתוך 14 |

אחרי הצבא סיים תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה ותואר שני בביולוגיה באוניברסיטה העברית. יחד עם אשתו מרים (מיקה) עבר לגור במושב גבעת ישעיהו בעמק האלה, שם עבד כחקלאי וגידל פרחים ופירות. במקביל החל בעבודת דוקטורט באוניברסיטת תל אביב על האקולוגיה של עטלפי פירות, בהנחיית הפרופסורים היינריך מנדלסון ויורם יום טוב.

"הוא היה פורץ דרך בתחום, וגילה מינים חדשים שלא היו מוכרים עד אז בארץ, בתקופה שאף אחד לא התעניין כאן בעטלפים", אמר ד"ר אסף צוער מרשות הטבע והגנים. "למרות שהיה קטוע רגל, הוא לא ויתר לעצמו, והיה מסתובב בשבילים תלולים מאוד כדי לבצע סקרי עטלפים ברחבי הארץ", הוסיף.

מייקין גם פירסם מאמרים, ייעץ לחקלאים ולגופים ציבוריים, ולפי ההערכות הציל ממוות עשרות אלפי עטלפים בישראל. בין היתר, הוא ניהל קמפיין מוצלח להפסקת הדברתם של עטלפים תוך שימוש בחומרים כימיים שהרגו אותם במערות, כפי שנהג משרד החקלאות לעשות עד שנות ה-80. לצד זאת, ניסה לשנות את הדימוי השלילי שדבק ביונקים המעופפים, שהיה אחראי לתוקפנות שגילו כלפיהם רבים.

ב-1983 עבר למושב כפר חיים שבעמק חפר. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בוסטון, יצא למחקר שטח בג'ונגלים של גינאה הצרפתית, שם חי בתחנת מחקר מבודדת, שניתן היה להגיע אליה פעם בחודש בלבד, בהליקופטר.

בעשור האחרון לחייו התמסר לגידול עץ המורינגה, שמקורו בהודו, מצטיין בתכונות תזונתיות ורפואיות ומכונה "צמח הפלא". הוא היה הראשון שהביא אותו לישראל, כאן ייסד את ״החברה להפצת מורינגה״ שעסקה גם בייצור ושיווק של מוצרים המופקים ממנו. במשפחתו מספרים כי האמין שהעץ הזה יציל את העולם מרעב.

הוא מת החודש מסרטן בגיל 70, והותיר את אשתו השניה, אליסה, אזרחית הפיליפינים, ארבע בנות ושישה נכדים ונכדות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ