בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1919

בזמן שמשפחתו נרצחה בשואה, נאבל צלח את הכנרת

בחודש שעבר, בגיל 99, נפטר המורה לספורט שלימד אלפי תלמידים בצפון הארץ לשחות. בשנות ה-50 הוא יזם את צליחת הכנרת: "בהתחלה עשינו את זה בצורה פרטיזנית, כבודדים, מי שעבר קיבל שוקו עם לחמנייה"

7תגובות
נאבל
ארכיון קיבוץ אפיקים

בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשבאירופה נשלחו יהודים אל מותם, שמריהו נאבל, יליד פולין, חווה את התקופה היפה בחייו - בעמק הירדן. "חייתי על פלנטה אחרת. אתה שומע, מזדעזע, ובה בעת ידיך כבולות. אתה נמשך להווה, למה שקורה באינטנסיביות סביבך", תיאר.

נאבל, שנפטר בחודש שעבר בגיל 99, היה ספורטאי, שאימן אלפי שחיינים ושחייניות ישראלים. הוא המשיך לשחות בעצמו מדי יום, גם בעשור האחרון לחייו. הוא היה מודע לכך שמצבו מצוין יחסית לגילו. "למדתי שאסור לשאול מה שלומך בגיל הזה. זה לא שומע, זה לא רואה, זה לא יודע איפה הוא נמצא. לך תשחק אתם ברידג'", אמר בחיוך.

נאבל
ארכיון קיבוץ אפיקים

נאבל נולד בקרקוב ב-1919, בן שלישי להוריו, בבית שרחש פעילות ספורטיבית. לצד טיפוח הבריאות, היתה לכך עוד סיבה מעשית: הצורך להתגונן מהתנכלויות אנטישמיות. "אני נחשבתי בין החזקים, לכן אתי השתדלו לא להתעסק. לא פעם הגנתי על החברים שלי. פשוט הפלאתי את מכותי במתנכלים".

האחים נאבל הצטרפו לאגודת הספורט של "מכבי" ושיחקו בנבחרות הכדורעף, הכדורסל והכדוריד המקומיות. לצד זאת, חתרו בקיאקים ושחו בנהר הוויסלה. ביוני 1939, שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, דחק בו אביו לעלות לארץ. "ריח של הרפתקה היה ביציאה למסע הזה", אמר. בהמשך נרצחה רוב משפחתו בשואה. מהרגע הראשון המשיך לעסוק כאן בספורט. תחילה בירושלים, כשהצטרף לסניף המקומי של "הפועל".

נאבל בראיון - דלג

כדי להמשיך באהבתו העיקרית, שחייה, הדריך כדורעף ב"ימק"א", ובתמורה קיבל אישור כניסה לבריכת השחייה במקום. בהמשך, דב (בולק) פרוסק, שייסד את מחלקות הכדורסל והכדורעף בהפועל תל אביב, "חטף" אותו מירושלים אל אולם הספורט הצנוע שברחוב נחמני בעיר העברית הראשונה. "חלק מהשחקנים התפרנס בקושי. הם שיחקו לעתים יחפים או בנעליים לא מתאימות", סיפר.

מטעם "הפועל" הוא נשלח ב-1941 להשתלמות מקצועית במקוה ישראל, שהועברה בידי מיטב המורים הארצישראלים. משתתפי הקורס, בהם נאבל, התפזרו בארץ והיו למורי ספורט מובילים. המחלקה להכשרה גופנית בסוכנות שלחה אותו לעבוד בשני בתי ספר - נשר וכפר יהושע. אחר כך, ב-1944, התמנה לרכז מקצועי של "הפועל" בעמק הירדן. ה"ממלכה" שלו, כפי שכינה אותה, מנתה 19 יישובים. לצד זאת, לימד בעצמו בבתי הספר באשדות יעקב, באפיקים ובבית ירח. התנאים לא תמיד היו קלים, אך הנחישות סייעה לו.

נאבל
ארכיון קיבוץ אפיקים

כך, למשל, באשדות יעקב הסב את ההאנגר ששימש לאחסון מטוסים קלים של הבריטים לאולם התעמלות. "תחת פיקוחי התנהלו גם אימוני הגדנ"ע טרם מלחמת השחרור - הכנה ספורטיבית של הנוער להשתתפות בהגנת הארץ", התגאה.

לצד ספורט והכשרה גופנית, עסק גם בהכנת מופעי ראווה והתעמלות לכל הכנסים והחגיגות בעמק. אחד מהישגיו הבולטים היה ייזום מפעל צליחת הכנרת, בשנות ה-50. "בהתחלה עשינו את זה בצורה פרטיזנית, כבודדים", נזכר. "לא דירגו אנשים. כל מי שעבר חמישה ק"מ קיבל תעודה וכמובן גם שוקו עם לחמנייה". הוא נישא לרות קורין מאפיקים, ממנה באו לעולם שלוש בנותיו הראשונות. בשנותיו שם הפך הקיבוץ ל"מעצמת ספורט" מקומית.  ב-1961 עזב את הקיבוץ ובהמשך נישא בשנית. מאשתו השנייה באו לעולם שלושה ילדים נוספים שלו. אחר כך התגרשו.

נאבל
המשפחה

תחנתו הבאה היתה תל אביב, שם השתתף בארגון "כינוס הפועל", שהיה "מעין אולימפיאדה של ספורט הפועלים", כדבריו. ב-1963 יצא לשליחות מטעם המדינה בצ'אד, כיועץ לענייני ספורט. בהמשך הצטרף למכון וינגייט, שם ניהל את הקורס הראשון למאמני שחייה. לצד זאת, אימן את הפועל נתניה בשחייה. תלמידיו הרבים תיארו מורה קשוח וקפדן. אחד מהם, עמית מנדלזון, סיפר בהספד שכתב לזכרו, כיצד נאבל, במכנסיים קצרים ובכפכפים, עמד יום אחד עם מטרייה תחת ברד כבד, בשעה שתלמידיו קפאו מקור במים, וסירב להפסיק את האימון. הוא נקבר במושב אביחיל, והותיר אחריו שישה ילדים, 19 נכדים ו-18 נינים.

צליחת הכנרת 1958 - דלג
כינוס הפועל - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו