בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1923

"סיפור בלתי רגיל": פרידה מאיש הצללים של הכור בדימונה

בנימין ורד (בלומברג), שמת אתמול בגיל 95, אלמוני עבור רוב הציבור, נשא במשך שלושה עשורים בתפקידים הביטחוניים הרגישים ביותר במדינה. כמה מהמבצעים שאליהם גייס את ארנון מילצ'ן, נראים באמת כמו סרט הוליוודי

58תגובות
בלומברג בראיון הנדיר לרביב דרוקר, מתוך התוכנית "הקברניטים". רובו לא עבר את אישור הצנזורה.
צילום מהטלוויזיה: מתוך התוכנית "הקברניטים", ערוץ 10

ב-1968, לפי פרסומים זרים, ניהל בנימין ורד (בלומברג, בשמו המקורי) מבצע חובק עולם להברחת "עוגה צהובה" (אורניום טבעי) לכור הגרעיני בדימונה. ה"עוגה", שמקורה בקונגו, הועמסה באנטוורפן על אונייה בבעלות חברת קש של "המוסד", ובלב ים הועברה לאוניית "צים" בדרך לישראל. במקביל, בלומברג גם דאג לכך, בדרך לא דרך, שהמפקחים האמריקאים, שנשלחו לכור, לא יבחינו במה שמתרחש שם בחדרי חדרים. "זה היה סיפור בלתי רגיל. הצלחה מוחלטת", אמר בראיון טלוויזיוני נדיר, ששודר השנה בתוכנית "הקברניטים" של רביב דרוקר, ורובו לא עבר את אישור הצנזורה.

במשך עשרות שנים הוא היה אלמוני לחלוטין עבור הציבור הרחב, שלא הכיר את שמו ולא ראה את פניו. היתה לכך סיבה טובה. במשך כשלושה עשורים, בין שנות ה-50 ל-80, נשא בלומברג בכמה מהתפקידים הרגישים והסודיים ביותר הקשורים בבניית העוצמה הצבאית, המדעית והטכנולוגית של ישראל.

הוא היה קצין הביטחון של משרד הביטחון שממונה על התעשייה הצבאית, רפא"ל, הכורים הגרעיניים בדימונה ובנחל שורק והמכון הביולוגי בנס ציונה, וראש אגף בשב"כ וראש הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), יחידה שהוקמה תחת השם "המשרד לתפקידים מיוחדים", והפכה לזרוע הרכש של רוב תעשיות הביטחוניות של ישראל.

ב-2005 הוסר חלק מהמסתורין שאפף אותו כשהעיתונאי יוסי מלמן היה הראשון שהכין עליו כתבת פרופיל נרחבת, שפורסמה ב"הארץ", תחת הכותרת "דיסקרטי". השבוע, בגיל 95, הוא מת. במקרה שלו, המשפט "לקח עמו לקבר סודות רבים" אינו בגדר קלישאה. "כל חייו היה בלומברג איש הצללים. הרתיעה שלו מהתקשורת גובלת כמעט בסלידה. עוצמתו בשתיקתו", כתב עליו מלמן עוד בחייו.

בלומברג כנער בבית הספר "מקווה ישראל"
רפרודוקציה: מוטי קמחי

בלומברג נולד ב-1923 במקווה ישראל. סבו מצד אמו היה ממייסדי בית הספר החקלאי. אביו היה מנהל המשק של בית הספר. אחד ממוריו היה דוד ליבוביץ', לימים ממציא מרגמת ה"דוידקה". כנער הצטרף ל"הגנה" ושירת בש"י, שירות הידיעות שלה. בגיל 15 עזב את הבית ועבר לגור עם משפחתו של גיורא זייד, בנו של השומר המיתולוגי, בשייח אבריק. "זייד הכיר לי את הדרוזים באזור, בזכותם למדתי ערבית", סיפר.

במלחמת העצמאות פיקד על אבטחת מפעל האשלג בקליה, לחופי ים המלח. בהמשך היה מראשוני המצטרפים לשב"כ, כשהשירות עוד היה יחידה בצה"ל. בתפקידו היה לקצין הביטחון של מערכת הביטחון, תפקיד שהפך אחר כך למלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון). "גייסתי קציני ביטחון והוצאתי נהלים. לפני זה היה בלגן אחד גדול, זה לא היה פשוט. הייתי צריך לשכנע את מנהלי התעשיות הצבאיות שצריכים ביטחון", אמר בראיון לשרה ליבוביץ-דר, שפורסם ב"מעריב" ב-2012.

בסוף שנות ה-50, עם תחילת בניית הקריה למחקר גרעיני בדימונה, הוא מונה בידי ראש הממשלה דוד בן גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס, לתפקיד קצין הביטחון של הכור. "לא התלהבתי מזה, אבל אין ברירה. מה שבן גוריון רוצה - תעשה. אי אפשר לא להסכים לבן גוריון", אמר בלומברג בראיון לדרוקר.

ארנון מילצ'ן
מוטי קמחי

"הכרתי אותו במשרד הביטחון, הוא היה דיסקרטי וידע לשמור סוד, ולכן קידמתי אותו... האמנתי בו וסמכתי עליו והוא לא איכזב וביצע את תפקידו בצורה יוצאת מן הכלל", אמר פרס לימים.

המסגרת בה ביצע את תפקידו היתה יחידה סודית מיוחדת, שלימים נקראה הלשכה לקשרי מדע (לק"ם). בספרם של יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמת הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", נכתב כי היחידה היתה כה סודית, עד שאת דבר קיומה ניסו להסתיר אפילו מראש המוסד דאז, איסר הראל.

מלמן כתב כי לאורך שנות ה-60 בלומברג השתדל ללוות באופן אישי את המשלוחים החשובים של הציוד והחומרים שהובלו אל הכור וממנו. לצד זאת, הוא היה הסמכות המקצועית העליונה באבחון העובדים שגוייסו לכור ולבדיקת המהימנות שלהם.

היחידה שהקים בלומברג ושבראשה עמד התרחבה גם מחוץ לתחומי ישראל. "הקימותי יחידה מיוחדת בגרמניה. משרד שלם עם מערכת גדולה", סיפר לדרוקר. תחת ניצוחו של בלומברג, נשלחו "נספחים מדעיים" מטעמו לשגרירויות ישראל באירופה ובצפון אמריקה. במקור הם היו מהנדסים, פיסיקאים וכימאים. כעת, תפקידם החשאי היה לעקוב אחר התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות במדינות בהן הוצבו.

REUTERS

המבצעים שבהם היה מעורב בלומברג מסמרי שיער. ב-1961, לאחר שישראל נאלצה להסכים לביקורים של מפקחים אמריקאים בדימונה, ריכז בלומברג את ההיערכות המיוחדת, כדי "לסדר שהמפקחים לא יגלו מה באמת קרה", כפי שסיפר לימים, לפי פרסום זר, שר החוץ אבא אבן.

לאורך השנים פורסם מידע חלקי על אודות המבצעים בהם היה מעורב. לפי חלק מהפרסומים, ב-1968 העבירו אנשי הלק"ם בשיתוף המוסד 200 טון של אורניום טבעי מאוניית משא שיצאה מבלגיה ושייטה תחת דגל ליברי, אל ספינה ישראלית. הלק"ם תחת בלומברג היה מעורב גם בעקיפת אמברגו הנשק שהטילה צרפת על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. בניהולו, הלק"ם הבריח את ספינות השרבורג, שעוכבו בצרפת, ואת תוכניות הייצור של מטוסי המיראז'.

לפעילותו הסתייע בלומברג גם באנשים פרטיים. אחד מהם היה מפיק העל ההוליוודי, הישראלי ארנון מילצ'ן. החל בשנות ה-60 הפעיל מילצ'ן, שהיה אז בן פחות מ-30, עשרות חברות קש במדינות רבות, אשר שימשו ככיסוי לפעילות הלק"מ. בראיון ל"עובדה" עם אילנה דיין, ב-2013, סיפר מילצ'ן, כי בלומברג הטיל עליו משימות שונות, שחלקן לא נחשפו עד היום. כך לדוגמה, כשמהנדסי הכור בדימונה נזקקו לתוכניות ייצור של מתקנים סודיים, מילצ'ן הגיע עד למפעל הגרמני שמייצר אותם, וגייס לצדו את המהנדס שהיתה לו גישה לכספת.

בהמשך, ב-1979, לפי פרסומים זרים, שיתפה ישראל פעולה עם דרום אפריקה בניסוי גרעיני שנערך באוקיינוס האטלנטי. בתמורה, כך פורסם, סייעה ישראל למשטר האפרטהייד לנסות ולהלבין את עצמו, תוך שימוש בקשריו של מילצ'ן בעולם התקשורת והקולנוע. "בוא נעזור לאלה שיכולים לעזור לנו", כך אמר בלומברג למילצ'ן, לטענתו.

משימה אחרת שהטיל בלומברג על מילצ'ן נחשפה לימים והיתה אחד הגורמים שהביאו בסופו של דבר לסגירת הלק"מ. מילצ'ן הקים בקליפורניה חברה שעסקה בהברחה לישראל של ציוד הדרוש להרכבת פצצות גרעיניות. הפרשה התפוצצה בעקבות חקירת אף-בי-איי, אך מילצ'ן יצא ממנה ללא פגע. שותף אחר שגייס בלומברג לטובת הלק"מ היה איש העסקים אליהו סחרוב, שלפי מלמן, הוביל מבצעים נועזים להשגת חומרים עבור תוכניתה גרעין של ישראל.

הכתבה של יוסי מלמן, "דיסקרטי", 2005 - דלג

"בלומברג נכח בכל אותם צמתים שבהם התקבלו ההכרעות שעיצבו את האסטרטגיה ואת תפישת הביטחון של ישראל", כתב עליו מלמן ב"הארץ". "מעצבי מדיניות הגרעין של ישראל, ובראשם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון, עוזרו ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס וקומץ המדענים שותפי הסוד, היו זקוקים לאיש ביצוע שיהיה אמין, מסור, נאמן, ושומר סוד. לפיכך הפקידו בידיו סמכויות רבות אף יותר מכפי שאולי התכוונו שיחזיק אדם אחד", הוסיף.

"תרומתו לביטחון המדינה לא תסולא בפז, הוא ביצע עבודה עלומה ונהדרת", אמר עליו פרס. ב-1981 פוטר בלומברג מתפקידו בידי אריאל שרון, שר הביטחון. בהמשך היה ממייסדי מפעל האלקטרוניקה "אופטומיק טכנולוגיות".

בלומברג נפטר אתמול וייקבר היום בקיבוץ מגל. הוא הותיר שני ילדים, נכדים ונינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו