בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1926

פמיניסטית, קומוניסטית וחקלאית

ד"ר עליזה מאירי חלפון, שעלתה לישראל מבולגריה, הקימה את היחידה למחלות זרעים במכון וולקני. "בזכות עבודתה נמנעו הפסדים כלכליים שהיו עלולים להיגרם לחקלאות הישראלית כתוצאה משימוש בזרעים נגועים"

3תגובות
חוקרים במכון וולקני
מורשת מכון וולקני

ברשימת מקבלי תואר דוקטור בפקולטה לחקלאות ברחובות ב–1959 היו עשרה סטודנטים: תשעה גברים ואשה אחת. שמה היה ד"ר עליזה מאירי חלפון ואת עבודתה כתבה בתחום הורטיקולטורה (בוסתנאות). מאירי חלפון, שעלתה לישראל מבולגריה עשר שנים לפני כן, היתה אז בת 33.

"בניגוד לחלק מחברותיה, שאחרי העלייה לארץ ויתרו על השאיפות המקצועיות, התמסרו להקמת משפחה והיו לעקרות בית ולתופרות, היא טיפחה את הקריירה שלה", אומרת בגאווה בתה, אורנה. הביוגרפיה של מאירי חלפון, שהיתה בהמשך מנהלת היחידה למחלות זרעים ב"מכון וולקני" ונפטרה החודש בגיל 93, מעידה כי היתה פורצת דרך בכמה מובנים.

היא נולדה ב-1926 למשפחת חלפון בעיר קֵרְדְזָ'אלִי בבולגריה, באזור הגבולות עם יוון וטורקיה. הוריה, משה ומטילדה, היגרו לעיר מיוון, ככל הנראה בשל עיסוקו של האב, שהיה סוחר־נוסע בתחומי הפרווה והעור. הקהילה היהודית בעיר כללה ברובה יהודים יוצאי ספרד. את החופשות והקייצים נהגה המשפחה לבלות ביוון. שם, בחבל תראקיה, נותרו רוב קרובי המשפחה. במלחמת העולם השנייה רובם נרצחו. בזמן המלחמה נדרשה מאירי חלפון לענוד טלאי צהוב וכמה פעמים הורו לה ולמשפחתה לארוז ולחכות לרכבות, אך הגירוש לא יצא לפועל.

לאחר קום המדינה אביה החליט לעלות לישראל. "תחילה היא לא רצתה, משום שלא היתה ציונית נלהבת, אלא האמינה מאוד בקומוניזם", אומרת בתה. לצד זאת, היתה גם פמיניסטית. "היא היתה עוף זר. מהסוג שלא לבש חזיות", אומרת בתה. לבסוף יצאה המשפחה לדרך. אביה לקח עמו מטילי זהב באונייה ואולם, כשעגנו גילו שהמזוודה ריקה. מישהו "גנב את הרכוש היחיד שלהם, והם נותרו רעבים ללחם", סיפרה בתה.

עליזה מאירי חלפון
המשפחה

אביה נפטר בתוך זמן קצר ממחלה ומאירי חלפון נותרה עם אמה וסייעה לפרנסה בעבודות מזדמנות. חרף הקשיים, החליטה להמשיך את לימודי החקלאות בהם החלה עוד בסופיה, ונרשמה לפקולטה לחקלאות ברחובות. ב-1951 קיבלה תואר מוסמך. עבודת המאסטר היתה בנושא "קביעת חיוניות הזרעים בשיטה ביוכימית", בהדרכתם של דיקאן הפקולטה פרופ' מנקו פלאוט ושל ד"ר חיה גלמונד, אף היא אשה פורצת דרך, שניהלה את המחלקה לזרעים במכון וולקני.

מאירי חלפון עבדה תחילה במחלקה לצמחי תעשייה של משרד החקלאות ועסקה במבחני זנים של סלק, סוכר וכותנה. בהמשך היתה עוזרת מחקר בפקולטה לחקלאות, ביחידה של פרופ' הילל אופנהיימר, חתן פרס ישראל לחקר החקלאות. בהדרכתו כתב עבודת דוקטורט בנושא "השפעת תנאי הקרקע על ההרכב המינרלי והמבנה האנטומי של אלון התבור". קורות חייה המקצועיים תועדו בידי עמליה ברזילי, במסגרת פרויקט המורשת וההיסטוריה של מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), המוסד היושב בבית דגן, שבקרוב יחגוג מאה שנים להקמתו.

ב-1959 הצטרפה למחלקה לחקר הזרעים ובדיקתם במכון לגידולי שדה וגן של התחנה לחקר החקלאות (גלגולו הראשון של מכון וולקני). היא הקימה שם את המעבדה לזיהוי מחלות, המועברות על ידי זרעים ועמדה בראשה עד ליציאתה לגמלאות ב–1991.

מורשת מכון וולקני

בתה, שנולדה ב–1960, מספרת כי אמה התעקשה להמשיך בקריירה גם בתקופה שבה הדבר היה פחות מקובל עבור נשים, במיוחד בתחומים מדעיים־מחקריים. בשנות עבודתה זיהתה ותיארה את מרבית הפטריות המועברות על ידי זרעי גידולי שדה וירקות בארץ וערכה ניסיונות לשיפור אמצעי חיטוי הזרעים. בין היתר, חקרה את הרגישות של זני פלפל שונים לעובש פנימי, מחלות המועברות על ידי זרעי כותנה ונורית ועוד.

רונית כהן מהמעבדה לבדיקת זרעים במכון סיפרה, כי בזכות עבודתה נמנעו הפסדים כלכליים שהיו עלולים להיגרם לחקלאות הישראלית כתוצאה משימוש בזרעים נגועים. היא היתה פעילה בארגון הבינלאומי לבדיקת זרעים ובמדריך של שיטות האבחון, שפורסם והופץ על ידי הארגון, נכללו שיטות בדיקה שפותחו על ידה.

בעלה, אריה מאירי, אף הוא יליד בולגריה, היה נספח מסחרי של ישראל בדרום אמריקה. הוא נפטר לפני שש שנים. מאירי חלפון הותירה אחריה את בתה אורנה ושלושה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו