בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1919

הדיפלומט הישראלי שבטעות לחץ את היד לבת של גרינג

הקריירה הציבורית של פנחס שמיר, שנפטר החודש בגיל 99, סיפקה לו מפגשים מעניינים, כמו הארוחה עם בנו של רומל, שנגדו לחם כחייל בצבא הבריטי. בשירותו בדרום אמריקה גנב מכתב שיועד לד"ר מנגלה והשתתף בחיסול "הקצב מריגה"

17תגובות
פנחס שמיר
מתוך ספר זכרונותיו

במסגרת ביקורי הנימוסין אצל עמיתיו הדיפלומטים הגיע פנחס שמיר, שפתח ב–1971 את הקונסוליה הישראלית במינכן, לנציגות ארגנטינה בעיר. בתום שיחת החולין הציג בפניו הקונסול את מזכירתו. "אתה יודע מי הבחורה הזו? זו הבת של גרינג", אמר לו, לאחר שהשניים לחצו ידיים.

"נחרדתי לעמוד מול בתו של אחד מראשי משטרו של היטלר", כתב שמיר בזיכרונותיו. בקריירה הדיפלומטית שלו הזדמנו לו עוד כמה מפגשים עם "רוחות הרפאים מעברה הנאצי של גרמניה", כהגדרתו. כך היה כשנפגש עם ראש עיריית שטוטגרט, מנפרד רומל, בנו של הגנרל הגרמני הנודע. בעבור שמיר היה המפגש טעון במיוחד, שכן במלחמת העולם השנייה, כשחייליו של רומל תקפו את מצרים מלוב, הוא שירת בצבא הבריטי שנלחם בהם. בארוחת הצהריים שאל אותי רומל הבן, "נו, מר שמיר, איפה היית בזמן המלחמה?". הוא הניח, ששמיר יספר לו כי היה אסיר יהודי באחד ממחנות המוות, אך שמיר הפתיע אותו. "אם כך, נלחמת נגד אבי", אמר רומל הבן.

בילדותו עם הוריו. אביו, סוכן של חברת הביטוח "הפניקס" בבוהמיה, נפטר כשהיה בן עשר
אלבום משפחתי

ב–1972, יומיים לפני פתיחת אולימפיאדת מינכן, התריע שמיר בפני מפקד המשטרה המקומית על חשש לפגיעה במשלחת הישראלית. "ניסיתי לשכנעו שיאפשר לישראלים לאבטח את המשלחת", סיפר שמיר. התשובה היתה שלילית. באלבום התמונות שלו שמר שמיר צילום של המפגש שלו עם חברי המשלחת, ערב פתיחת המשחקים, שבהם נרצחו 11 מחבריה.

עם אמו בפראג, 1939
אלבום משפחתי

עשור קודם לכן שירת שמיר כנספח כלכלי באורוגוואי ובפרגוואי, והתבקש על ידי המוסד לעקוב אחר הפעילות של פושעי המלחמה הגרמנים שחיו בפרגוואי. "שיחדתי את פקידת הדואר, והיא העבירה אלי מכתבים ממוענים אליהם", כתב בזיכרונותיו. אחד מהמכתבים היה מיועד לד"ר מנגלה. "אתה ודאי זוכר אותי. הייתי העוזר שלך באושוויץ. עבדנו יפה יחד, ואודה לך אם תביא אותי לפרגוואי כדי שאוכל לעבוד אתך", נכתב שם. "סוף־סוף תהיה אפשרות לסגור חשבון עם המנוול הזה", חשב שמיר, ואולם התוכנית לא יצאה אל הפועל.

במקביל היה מעורב בחיסול הנאצי הרברט צוקורס, "הקצב מריגה", שנמלט לברזיל, שם היה סוחר סמים. "רציתי מאוד להיות מעורב בחיסולו", סיפר שמיר. ב–1965 התמקמה חוליה של המוסד בווילה בפרבר של מונטווידאו. "התחזינו למבריחי סמים שרוצים לשכור את שירותיו", תיאר שמיר. צוקורס הוזמן לווילה, שם נורה למוות. גופתו הוכנסה לארגז שעליו נתלה דף המכיל את פירוט פשעיו נגד האנושות. על ההודעה היו חתומים 'אלה שלא ישכחו לעולם'".

פנחס שמיר נולד ב–1919 בשם ארתור סקאל בעיירה קיראיהאזה (קרולבו) בצ'כוסלובקיה, לוויקטור סקאל ופאולה לבית ברגר. הוא גדל בלייטמריץ, עיר דוברת גרמנית, הסמוכה לטרזינשטט. בילדותו שיחק עם חבריו במבצר המרשים שלימים נהפך למחנה הריכוז. לאחר עליית הנאצים, כשחבריו לבית הספר היו לאנטישמים, הצטרף שמיר להכשרה בבית ספר חקלאי בלייטמריץ, שם קרא את "מדינת היהודים" והוקסם מהחזון של הרצל.

עם הפרות במשק בבאר טוביה. למד לקטוף עגבניות מהנער ישראל טל, לימים האלוף טליק
אלבום משפחתי

במאי 1939, חודשיים אחרי שהגרמנים פלשו לפראג, הוא עלה לארץ על סיפון אוניית המעפילים "פרוסולה". תלאותיהם של נוסעיה בדרך לארץ כללו עגינה בביירות, חזרה ללב ים, ומשם מעבר לאוניית מעפילים אחרת, "טייגר היל", שב–1 בספטמבר, היום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה, עגנה בתל אביב.

על גמל כחייל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. השתתף בשמירה על שבויי מלחמה גרמנים
אלבום משפחתי

בעבודתו הראשונה בעיר העברית הראשונה מכר שמיר לימונדה למבלים בקולנוע מוגרבי. אחר כך עבד במשק החקלאי של משפחת טל בבאר טוביה, ולמד מאחד מבניה, ישראל, לימים האלוף ישראל טל, איך לקטוף עגבניות. ב–1941 התגייס לצבא הבריטי. אחת ממשימותיו הראשונות היתה לשמור על שבויים גרמנים. לפני קום המדינה שירת גם ב"הגנה".

את הקריירה במגזר הציבורי החל ב–1949 כעובד במשרד המסחר והתעשייה. תפקידו הראשון היה לאתר אמנים מוכשרים ולקדם אותם. עיקר גאוותו היה על הסיוע שהעניקו לצייר ז'אן דוד, שאיפשר לקריירה שלו לנסוק שנית. בהמשך קידם את הקשרים הכלכליים של ישראל בתפקידים דיפלומטיים בדרום אמריקה, בגרמניה ובאוסטריה. החודש, בגיל 99, נפטר שמיר בירושלים. אשתו שרה נפטרה בשנה שעברה. הוא הותיר אחריו בן, בת, חמישה נכדים ועשרה נינים. בן דודו הוא הפרופ' שמעון שמיר.

עם חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן 1972. יום לפני הפיגוע, הזהיר את מפקד המשטרה
אלבום משפחתי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו