בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1926

חתן פרס נובל שאהב לרחוץ כלים

פרופ' סר אהרון קלוג, ש"תרם תרומה משמעותית להבנת הסרטן", לא מצא משרה בישראל, אך זכה לעבוד לצד רוזלינד פרנקלין ופרנסיס קריק בבריטניה. בשבוע שעבר מת בגיל 92. "זה הזמן היחיד שלא צריך לחשוב", הסביר את הסיבה לכותרת של כתבה זו

4תגובות

באוקטובר 1982 צילצל הטלפון בביתו של אדם קלוג בתל אביב. על הקו היתה אמו מאנגליה, שסיפרה בהתרגשות: "אבא זכה בפרס נובל". בהמשך שודרה הידיעה ברחבי העולם: "פרופ' אהרן קלוג, מדען יהודי מדרום אפריקה, זכה בפרס נובל לכימיה". אהרן קלוג האריך ימים ומת בשבוע שעבר בגיל 92 בבריטניה. בנו אדם, שהיה היסטוריון כלכלי, מת בטרם עת בשנת 2000.

קלוג. "צריך להתנהג כאילו יש אלוהים"
Bogaerts, Rob / Anefo

קלוג נולד בליטא ב–1926 להוריו לזאר ובלה. אביו היה יצרן אוכפים. בגיל שנתיים היגר עם משפחתו לדרום אפריקה, וגדל בדרבן. בילדותו למד ב"חדר" ובהמשך למד עברית עם מורה פרטית. כשבגר, בהשראת הספר "ציידי החיידקים" של פאול דה קריף, למד מדעים באוניברסיטאות ויטווטרסרנד וקייפטאוון. בשנת 1947, שבסופה אישר האו"ם את תוכנית החלוקה, "ניהל קלוג מערכות כבדות בהגנה על רעיון המדינה היהודית נגד גורמים אנטי־ציוניים באוניברסיטת קייפטאון ובעיר", סיפר לימים ידידו, פרופ' וולפי טראוב.

אהרון קלוג - דלג

ב–1950 ניסה קלוג להגשים את חלומו ולחיות בישראל. "הוא בא ארצה וחיפש תעסוקה כמדען במוסדות מדע שונים", סיפר לימים בנו אדם. ואולם, לדבריו, "כל חיפושיו אחר משרה מתאימה עלו בתוהו". החודש הוסיף נכדו, ד"ר יואל קלוג: "כיהודי ציוני, אהרן מאוד רצה ללמוד במכון ויצמן, אך לצערו (או למזלו — תלוי את מי שואלים), מכון ויצמן לא התעניין בתחום המחקר שלו ולכן לא קיבל אותו אליו".

ראיון עם גיל חובב - דלג

את הדוקטורט קיבל קלוג באוניברסיטת קיימברידג' ב–1952. נושא עבודתו היה קינטיקה של שינוי פאזות במוצקים. ב–1954, בקולג' בירקבק בלונדון, חבר למדענית היהודייה הנודעת רוזלינד פרנקלין, אשר חקרה את המבנה של נגיף הטבק, והתפרסמה כמי שצילמה לראשונה את מולקולת הד־נ־א. הם עבדו יחד במשך כמה שנים. "הסתדרנו טוב מאוד. אמה אמרה שהיא שמחה מאוד שרוזלינד מצאה מישהו שהיא מסתדרת אתו. היא יכלה להיות פראית מאוד", אמר ב–2012 בראיון לגיל חובב בתוכנית "אוכל למחשבה".

לאחר מותה של פרנקלין מסרטן ב–1958, קלוג המשיך להוביל את קבוצת המחקר שלה ויחד עברו בהמשך למעבדה לביולוגיה מולקולרית בקיימברידג', מוסד מחקר יוקרתי שבין חוקריו זוכי פרס נובל רבים. מדען נוסף בעל שם שעמו עבד היה פרנסיס קריק, שקיבל ב–1962 את פרס נובל (עם ווטסון) על גילוי מבנה הד־נ־א.

בעבודתו המדעית קלוג תרם תרומה מכרעת להבנת המבנה של נגיפים. הוא עשה זאת תוך שימוש במיקרוסקופ אלקטרוני ופיתוח שיטות ליצירת מבנה תלת־ממדי מתוך תמונות דו־ממדיות, כך שמבנים ביולוגיים זעירים הפכו למוחשיים. מחקריו סללו את הדרך לפיצוח המבנה של מולקולות ביולוגיות חשובות רבות. תוצרי מחקריו משמשים במגוון תחומים — מחקלאות ועד רפואה, מסרטן ועד אלצהיימר.

ב–1982 הוענק לו פרס נובל לכימיה על "פיתוח שיטות חדשות של מיקרוסקופיה אלקטרונית גבישית ועבור פיענוח המבנה התלת־ממדי של תצמידי חלבונים וחומצות גרעין, אשר להם חשיבות ביולוגית רבה". ועדת הנובל ציינה, כי מחקרו הוא בעל "חשיבות חסרת תקדים להבנתנו את מהות הסרטן". "בתהליך סרטני משתבשת התחלקות התאים והופכת לפרועה וכך נוצרים גידולים קטלניים. קלוג העמיק את ההבנה שלנו בתהליכי התחלקות התאים, ובכך תרם תרומה גדולה לקידום הבנת תופעת הסרטן", הסביר אז טראוב.

ראיונות עם קלוג - דלג

עם זכייתו בנובל תואר קלוג בתקשורת בישראל כ"יהודי חם וציוני מסור". לאורך השנים שמר על קשר מקצועי רציף עם ישראל, היה חבר דירקטוריון במכון ויצמן ויועץ לנשיאי אוניברסיטת בן־גוריון. ב–1988 קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה, וב–1995 צורף ל"מסדר ההצטיינות" הבריטי היוקרתי. לצד זאת, הוא כיהן כראש החברה המלכותית, שעם חבריה נמנו אייזק ניוטון, צ'ארלס דרווין וסטיבן הוקינג.

חרף זכייתו בנובל לכימיה הוא ראה עצמו בראש ובראשונה כפיסיקאי. כשנשאל אם הוא מאמין באלוהים, השיב: "אני מאמין שאנחנו צריכים להתנהג כאילו יש אלוהים". בחיי היום־יום היה קלוג אדם צנוע, שאהב לרחוץ כלים "כי זה הזמן היחיד שלא צריך לחשוב". קלוג נפטר ב–20 בנובמבר בביתו בקיימברידג'. הוא הותיר אחריו את אשתו ליבה, בנו דוד, חמישה נכדים ושלושה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו