בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1939

הביא את החומוס לעיר "הבלתי חומוסאית בעליל"

מסעדת "אורי בכיכר" ברמת השרון הפכה למוסד מקומי. כל המי ומי בעיר ישבו שם. ב-1999 המליצה נירה רוסו לבקר בה. בעליה, אורי פיקר, מת בחודש שעבר בגיל 79

תגובות
פיקר
איריס פיקר

אורי פיקר נולד בחנוכה 1939 ברמת השרון. את שמו הפרטי, אוריאל, קיבל לכבוד חג האורים. הוא היה בנם הבכור של יהושע וחיה, מראשוני המתיישבים במושבה, שבנו את ביתם ברחוב כצנלסון במו ידיהם. אביו הגיע ממשפחה דתית בווינה ב–1927 וגר תחילה אצל צבי יהודה אדלשטיין, הרב של רמת השרון. אמו, בת למשפחת הורביץ, עלתה מאוקראינה ב–1933. אחיה צבי היה מנהל מפעל המים והמפקד האזורי של ההגנה ברמת השרון.

במאגר המידע של בית התפוצות מוסבר שקיימות כמה אפשרויות למקור השם "פיקר", אשר נובע מהשם "פיק", שדומה למלה "ביק" שפירושה שור. ייתכן כי הכוונה לעיסוקו של בעל השם הזה או לתרגום ללועזית של שם המשפחה העברי "שור", שהוא ראשי תיבות של "שוחט ורב". ייתכן גם ש"ביק" הוא ראשי תיבות של "בני ישראל קדושים לה'", או "בעזרת ישראל קמו". פרשנות אחרת מייחסת את השם פיק לשם המקראי פנחס או למלה פינקס.

אורי פיקר בילדותו. אביו התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. אורי גדל בחיק אמו בלבד
משפחת פיקר

את שנותיו הראשונות בילה פיקר בחיק אמו בלבד, שכן אביו התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, מחשש לגורל הוריו שנותרו באוסטריה. הוא שירת בחיל הקשר ונפל בשבי הגרמני בקלמטה שביוון עם חיילים יהודים רבים אחרים מארץ ישראל. את המלחמה שרד במחנה מעצר גרמני ליד ברלין. טליה קליינר דייגי, מנהלת "פורום משפחות פדויי השבי לוחמי חיל החפרים", איתרה גזיר עיתון ישן, המדווח על שחרורו של יהושע בברית המועצות ולכן משערת כי נמלט מצעדות המוות. בסוף המלחמה חזר לארץ. לאורי נוספו בהמשך שני אחים: רחל ויואל.

אורי פיקר היה הילד הפרוע של משפחתו. הוא שנא מסגרות, אהב חופש ומרחבים, "ביקר בכל בית ספר בסביבה, אך מעולם לא סיים", כדברי בתו איריס. הוא למד בבית הספר אוסישקין, שהוקם ב–1931, אך באמצע הלימודים ברח לזמן מה לקיבוץ אפיקים, שם עבד בחוות הסוסים. ב–1954 המורה האהוב עליו באפיקים, שמואל זהרהרי, נספה באסון מעגן כשמטוס קל התרסק לתוך קהל שנכח בטקס זיכרון לצנחני היישוב. לאחר מכן חזר פיקר לרמת השרון.

פיקר בצעירותו. התנסה בעבודות שונות, בהן התפלת מים ועבודה במוסך, בטרם התמסר לבישולים
המשפחה

בהמשך למד מכונאות רכב ושירת בחיל חימוש, בצוות שתיקן טנקים. אחרי השחרור התנסה בעיסוקים שונים. בין 1963 ל–1980 עבד במפעל "הנדסת התפלה לישראל" כמנהל המחלקה להרכבת מתקני התפלה בארץ ובחו"ל.

בין היתר הקים ותיפעל את מתקן ההתפלה באילת, בתחילת שנות ה–60, שנקרא "מתקן זרחין" על שם אלכסנדר זרחין, "חלוץ ממתיקי המים" בישראל. זרחין המציא שיטה להתפלת מי ים על ידי הקפאה. היא היתה מבוססת על קירור מים מלוחים עד להתגבשות של קרח חופשי ממלחים. אלא שהמתקן נסגר ופורק כעבור זמן קצר, מכיוון שפותחו שיטות זולות ופשוטות יותר להתפלה. מפעלי התפלה הוקמו בהמשך גם באיים הקנריים ובאיראן, שם בנה פיקר את מערכת המים באי קיש, המכונה "איביזה של איראן", שבו שכן מרכז התענוגות של השאה.

אורי (יושב) עם אחיו יואל ואחותו רחל. נולד בחנוכה 1939 ברמת השרון
איריס פיקר

בתחילת שנות ה–80, בחיפוש אחר עצמאות, החל לעבוד כמוסכניק לאחר שלמד מכונאות רכב. בהמשך החליט להתפרנס מכישוריו בתחום הבישול. ב–1986 הקים קיוסק ברחוב סוקולוב ברמת השרון. ב–1989 פתח את "אורי בכיכר", מסעדה ברחוב ביאליק בעיר. ב–2000 העתיק את מקומה לרחוב טרומפלדור, עד שנסגרה ב–2006.

"אורי בכיכר" הפך למוסד מקומי, מהסוג שמתכנסים בו פרלמנטים ויושבים בו אורחים קבועים. "כל המי ומי בעיר ישבו אצלו ואכלו את הטשולנט המפורסם שלו", אמרה אחותו רחל. היו בהם ידוענים, ובכללם עיתונאים ושופטים. אחד האורחים המוכרים היה העיתונאי אמנון אברמוביץ'. "על החומוס והטשולנט שלו כתבו גם בעיתון 'הארץ'", סיפרה בתו בגאווה. בביתו שמר פיקר את כתבתה של נירה רוסו שהתפרסמה ב-1999, תחת הכותרת "רשימת חומוסיות מומלצות". "דווקא באמצע רמת השרון, במקום בלתי חומוסאי בעליל, מוגש חומוס מתוצרת עצמית, עדין, עז ומתובל בהתאם. הפולים מבושלים במקום ונטחנים בכל יום. כדאי לטעום".

פיקר אהב לשתות ויסקי ולעשן כל חייו, ושילם על כך בבריאותו. הוא מת בחודש שעבר בגיל 79 מסרטן, והותיר אחריו את אשתו טובה, ילדיהם איריס ואסף וארבעה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו