2019-1939

מת רמי הרפז, טייס הקרב שתרגם את "ההוביט" בשבי המצרי

מטוסו של הרפז נפגע מטיל נ"מ ב-1970. את 3.5 השנים הבאות בילה בכלא עם קבוצת חיילים ישראלים. כדי להעביר את הזמן תרגמו את ספרו של טולקין

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
הרפז
הרפזצילום: באדיבות המשפחה
עופר אדרת
עופר אדרת

אל"מ במיל' רמי הרפז, טייס קרב בחיל האוויר, שנפל בשבי המצרי במלחמת ההתשה, ישב בכלא במשך 3.5 שנים והשתתף שם בתרגום לעברית של "ההוביט", מת אתמול (חמישי) בגיל 80.

הרפז נולד בהרצליה ב-1939 למשפחת גולדנברג, וגדל בקיבוץ משמר העמק ובקיבוץ הזורע. הוא התגייס לצה"ל ב-1956, וסיים את קורס טיס מספר 25. במלחמת ששת הימים השתתף בגיחות מבצעיות רבות ולאחריה התגייס לקבע.

במלחמת ההתשה השתתף בפשיטה על האי גרין ובמבצעים והפצצות נוספים. במהלך "מבצע שיער" ב-30 ביוני 1970, נפגע מטוסו מטיל נ"מ והוא נטש אותו יחד עם הנווט אייל אחיקר מעל מצרים, ונפל בשבי.

"יצאנו להפציץ סוללה ממערב לתעלה וסוללה אחרת שיגרה עלינו טילים. מהטיל הראשון הצלחנו להתחמק, אבל הטיל השני פגע", סיפר בראיון לביטאון חיל האוויר. "צנחנו מעל שטח מדברי, אבל כשהתקרבנו לקרקע, פתאום ראינו שכל המדבר רץ לעברנו. זה היה מחנה צבאי וחיילים מצרים רצו אלינו מכל הכיוונים. לא היה לאן לברוח", תיאר.

הרפז עם גולדה מאיר בערב לציון חזרת השבויים מהכלא המצרי, ב-1973
הרפז עם גולדה מאיר בערב לציון חזרת השבויים מהכלא המצרי, ב-1973צילום: באדיבות המשפחה

בכלא עבאסייה בקהיר קובצו בהמשך עשרה שבויים ישראליים, בהם הרפז. "היה ברור לנו שרק מלחמה תחזיר אותנו הביתה ולא היה לנו מושג מתי זה יקרה", סיפר, "כשמישהו שאל מתי לעזאזל חוזרים, היו עונים לו 'חודשיים'. חודשיים זה פרק זמן יוצא מן הכלל: לא קצר מספיק בשביל לשבת על המזוודות ולא ארוך מספיק בשביל להתייאש".

החודשיים הפכו ל-40 והרפז הפך למנהיג השבויים מחיל האוויר. הם העבירו את הזמן בקריאת מאות ספרים. יחד עם חבריו אבינועם קלדס, מנחם עיני ויצחק פיר, הוא תרגם לעברית את אחד מהם - ספר הפנטזיה "ההוביט" של טולקין, מעותק באנגלית שנשלח להם לכלא על ידי הצלב האדום. "כשקראנו את 'ההוביט' הוא היה כל כך יפה שהחלטנו שמוכרחים לתרגם אותו עבור מי שלא יודע אנגלית", אמר. "תוך כדי מלאכת התרגום שרתה על ארבעת העוסקים בכך מעין התרוממות רוח, התלהבות עצומה", הוסיף.

התרגום שלהם לספר הזה זכה לפופולריות רבה בישראל. "דווקא מפני שאנחנו לא מתרגמים במקצוענו, לתרגום הזה יש קסם משלו. הוא מרשה לעצמו להתפרע", אמר הרפז.

הרפז
הרפזצילום: באדיבות המשפחה

הרפז השתחרר מהשבי בנובמבר 1973, אחרי מלחמת יום הכיפורים, וחזר לחיל האוויר. "השבי לא היה טראומה קשה בשבילי. זו היתה טראומה בונה", אמר בראיון אחר לביטאון חיל האוויר, "לדעתי, כל אחד מאיתנו יצא מהשבי טוב משנכנס אליו. יותר מבוגר, יותר עשיר. חוטים נוספים קישרו אותנו לעולם החיצוני, נוצרו יותר אופציות לעתיד. אלו שלוש וחצי שנים שלא הלכו לאיבוד. זו לא היתה תקופה אבודה". עוד הוסיף: "המצרים הם אנשים נחמדים, שעשו את עבודתם. היו אצלם אפילו גילויים של נחמדות אנושית. לכן, לא התרגזתי ולא כעסתי עליהם".

בהמשך מונה למפקד בסיס רמת דוד. הוא פרש ממילואים ב-2016. באזרחות היה הרפז מנכ"ל מפעל פלסטופיל בקיבוץ הזורע. הוא היה נשוי לנורית, אב לחמישה ילדים (אחד מהם, ארז, מת בטיול בבוליביה ב-2001) וסב לנכדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ