בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2019-1947

החוקר שגילה מי התא ש"אשם" בטרשת הנפוצה

פרופ' אברהם בן נון, שעלה כפעוט מתימן, אחראי לפריצת דרך מחקרית בתחום המחלות האוטואימוניות. "לא ויתרתי לעצמי, גם כשנראה שהקשיים לא מאפשרים התקדמות". בחודש שעבר נפטר מסרטן בגיל 71

6תגובות
בן נון, 2011
מכון וייצמן למדע

פריצת הדרך המחקרית של פרופ' אברהם בן נון ממכון ויצמן הוכרה כ"אבן דרך" בהבנת הגורמים להתפתחות המחלות האוטואימוניות ודרכי הטיפול בהן. ברקע לתגלית שלו עמדו, בין היתר, "כוח רצון, נחישות ותושייה", כפי שהסביר עמיתו, פרופ' ירון כהן.

בן נון הקדיש את מרבית שנותיו לחקר המערכת החיסונית. ממצאיו הביאו לזיהוי ולאפיון תאי דם לבנים הגורמים להתפתחות מחלות אוטואימוניות, שנגרמות כשהמערכת החיסונית של הגוף, שנועדה להגן עליו מפני פולשים זרים, טועה בזיהוי ותוקפת תאים בריאים. "אחד ההישגים הבולטים שלו, שהביא לפריצת דרך משמעותית, הוא פיתוח דרך לגדל במעבדה תאי T של המערכת החיסונית, אשר אופיינו כמחוללי מחלה", הסבירה ד"ר נתלי קאושנסקי, מדענית במכון ויצמן.

בן נון התמקד בטרשת נפוצה. בזכות השיטות שפיתח, אפשר לבודד את התאים שגורמים להתפתחות המחלה, ולהתאים את הטיפול בה. "עד לעבודתו, לא ידענו מה הגורם הבודד בתוך המערכת ש'אשם' במחלה", הסביר כהן. התגלית שלו, ש"היוותה קרש קפיצה לתוך עולם חדש", יושמה גם בחקר מחלות נוספות, בהן סוכרת, דלקת פרקים וקרוהן. "כתבי העת המדעיים סירבו בהתחלה לפרסם את המחקר שלו, משום שהוא היה כל כך חדשני עד שהם לא האמינו שהוא נכון", אמר כהן. לבסוף פורסמה התגלית ב-"Nature". "אנשים מכל העולם באו למעבדה כדי ללמוד את העבודה שלו".

אבי בן נון נולד ליד עדן בתימן ב–1947 בשם יפת אברהם להוריו סאלם ושמעה. הוא היה הבכור מבין שלושה אחים. הוריו התגרשו בצעירותו והוא גדל בחיק אביו. כשהיה בן שנתיים עלה לארץ במבצע "על כנפי נשרים". בשנים הראשונות חי עם אביו במעברת אוהלים בעמק חפר.

בן נון - דלג

"בזיכרונו נחרתו המקלחות והשירותים המשותפים, קשיי הפרנסה והמאבקים על עבודה מזדמנת", נכתב עליו כשקיבל את פרס "יקיר הרשות" של משרד החינוך. בסמיכות למעברה הוקם היישוב אליכין שאליו עברה המשפחה. "בן נון חווה את הפער בין רמת המחיה באליכין לרמת המחיה במושבים ובקיבוצים סביב, את העובדה שלא ראה כמעט את אביו במהלך השבוע, שכן הלה יצא מוקדם בבוקר לעבודה בחקלאות במושבים וחזר מאוחר בערב, ואת העובדה כי על אף זאת, לא היה בבית די כסף אפילו לרכישת מחברות וספרים", נכתב עליו.

בבית הספר העממי "רמב"ם" באליכין גילה את אהבתו למדעי החיים. "כילד אהבתי להיות בחוץ. היה לי אוסף מרשים של פרחים ופרפרים וחלמתי על לימודי רפואה", סיפר. בהמשך למד ב"מקוה ישראל" והתגייס לצה"ל, אך נפצע ושותק ברגליו. בזכות כוח הרצון שלו חזר ללכת בכוחות עצמו.

בן נון, 1981
מכון וייצמן למדע

ב–1974 השלים בהצטיינות תואר שני במיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ב–1981 כתב דוקטורט באימונולוגיה בהנחייתו של פרופ' כהן במכון ויצמן למדע. שנה לאחר מכן עבר לבוסטון וביצע מחקר בתר־דוקטוריאלי במחלקה לגנטיקה בבית הספר לרפואה של הרווארד. ב–1984 חזר כמדען צעיר למכון ויצמן, והצטרף למחלקה לאימונולוגיה. ב–1993 קיבל פרופסורה. בהמשך זכה בפרסים בינלאומיים, בהם פרס המחקר על שם אלכסנדר פון הומבולדט, מטעם מכון מקס פלנק לנוירוביולוגיה בגרמניה.

כשסיכם את הקריירה שלו אמר, כי ביקש "לפצח מנגנונים חדשים ואולי גם לפתח תרופה שיכולה לעזור למחלה כזו או אחרת". לדבריו, "הדבר שקידם אותי בחיים היה ההעזה לחלום ולשאוף גבוה, שהיתה בי עוד כנער ובעיקר כמתבגר, והמאמץ הבלתי פוסק ללמוד, לדבוק בשאיפותי ולא לוותר לעצמי בקלות, גם כשנראה שהקשיים ותנאי הסביבה לא מאפשרים כלל התקדמות". עוד הוסיף: "כל אחד צריך להעז לשאוף גבוה ללא חשש ולעשות כל מאמץ להגשמת שאיפותיו, ואז ודאי יישא פרי".

בן נון, תושב יבנה, היה גרוש. הוא נפטר בחודש שעבר בגיל 71 מסרטן, והותיר אחריו בן, בת ושני נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו