מבגדד למוסררה: האידיאולוג של "הפנתרים השחורים" - אחרי מות - הארץ
2019-1944

מבגדד למוסררה: האידיאולוג של "הפנתרים השחורים"

כוכבי שמש הקים בשנות ה-70 את תנועת המחאה המזרחית-שמאלנית יחד עם צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו. "שינינו את פני החברה", התגאה, קשר בין המאבק המזרחי לזה הפלסטיני, וטען כי המהפכה עוד לא הושלמה. השבוע נפטר

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
צילום: יגאל בן נון
עופר אדרת
עופר אדרת

כוכבי שמש, האידיאולוג של "הפנתרים השחורים", נבלע תחת הכריזמה של חבריו לתנועת המחאה, צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו. בשעה שהשניים, שעלו ממרוקו, נהפכו לסלבריטאים ואף כיהנו כחברי כנסת, שמש, שמוצאו מעיראק, חמק לימים מאור הזרקורים.

ואולם כאחד ממייסדי תנועת הפנתרים, שנולדה בשכונת מוסררה בירושלים, היתה לשמש השפעה רבה על עיצוב דרכה כתנועת שמאל מזרחית, שמשלבת מאבק עדתי ומעמדי וחותרת להקמת מדינה פלסטינית. "כשהתחלנו לא ידענו על מה אנחנו הולכים. היו לנו סיסמאות כמו 'די לישון עשרה אנשים בחדר'. לאט לאט התחלנו להבין, שהבעיה היא לא רק של מוסררה, אלא מקיפה את האוכלוסייה המזרחית בכל הארץ", אמר. "שינינו את פני החברה הישראלית. ישראל של אחרי הפנתרים זו לא אותה מדינה".

כוכבי נולד בבגדד ב–1944. לדבריו, אביו היה שותף בעסקי אלטע־זאכן עם אביו של סדאם חוסיין. אמו באה ממשפחת סוחרים עשירה. הוריו נפרדו כשהיה תינוק, והוא גדל עם אמו בעמארה בדרום המדינה.

ב–1950 עלו לישראל. תחילה התמקם עם אמו ואחיו בחנות נטושה, שאליה פרצו בירושלים. בהמשך עברו לשכונת מוסררה, שהיתה אז שכונת ספר ושטח הפקר, בצמוד לגבול עם ירדן, ומוקד של מצוקה, עוני ופשיעה. עד גיל 14 למד במסגרות חרדיות והיה, לדבריו, "הספרדי היחיד שגמר את ישיבת תולדות אהרן". משפחתו ייעדה אותו להיות רופא, אך הוא היה סדרן מוניות ומסעדן. לקראת גיל 60 למד עריכת דין והחל לעבוד במקצוע.

דני סעיל וזכריה יעקבי, "פנתרים שחורים" ברחוב דיזנגוף בתל אביב, 1972
דני סעיל וזכריה יעקבי, "פנתרים שחורים" ברחוב דיזנגוף בתל אביב, 1972צילום: משה מילנר / לע"מ

בשנות ה–70 היה ממקימי הפנתרים השחורים, מזכיר התנועה, הדובר והאידיאולוג שלה. מה שהחל כמחאה מקומית של קומץ נערים ירושלמים מעוטי השכלה, נהפך בהמשך לאירוע שנכנס לספרי ההיסטוריה. רבבות יצאו להפגין ברחבי הארץ תחת הסיסמה "כולנו פנתרים". הם מחו נגד אפליה והשפלה ונגד ההתעלמות של הממסד ממצוקותיהם. על הכוונת היה השלטון האשכנזי של מפא"י. ראש הממשלה, גולדה מאיר, אמרה שהם "לא נחמדים". המשטרה עצרה וקנסה אותם.

אחת הפעולות הבולטות שביצעו כונתה "מבצע חלב". במהלכה גנבו הפנתרים בקבוקי החלב מ"העשירים" של שכונת רחביה, וחילקו אותם לעניי העיר. "ילדי שכונות העוני אינם מוצאים מדי בוקר מאחורי הדלת את החלב לו הם זקוקים. לעומתם, יש כלבים וחתולים בשכונות העשירות שלהם יש חלב כל יום ובשפע", כתבו. ההפגנות שלהם היו אלימות, וכללו גם שימוש בבקבוקי תבערה.

הפנתרים ניסו לחבר בין מחאות עדתית (מזרחית), מעמדית (פועלים) ואידיאולוגית (שמאל סוציאליסטי), ובינן למאבק הפלסטיני. "תמיד אמרנו שהקו המעמדי חופף לקו העדתי, ושהנושא החברתי הולך ביחד עם הנושא המדיני", אמר. הוא טען כי הפנתרים "הקדימו בדור שלם" את זמנם, והזכיר כי עוד בתחילת שנות ה–70 הוא וחבריו נפגשו עם אנשי אש"ף והכירו בזכותם להקמת מדינה. "הבנו את הצורך שלהם בעצמאות, והסכמנו שהבעיה של המזרחים ושל הפלסטינים שלובה, וכי לא יהיה שוויון למזרחים כל עוד יש כיבוש".

שמש
שמשצילום: FACEBOOK

לימים נטען, כי המאבק של הפנתרים תרם לעליית הליכוד לשלטון ב–1977. ואולם את מאבקם המשיכו גם תחת ממשלת בגין. שמש וחבריו תקפו את ממשלתו על תקצוב ההתנחלויות, ודרשו שהכסף יועבר לשכונות המצוקה בתוך ישראל.

שמש היה מקורב גם לארגון השמאל הרדיקלי "מצפן", שראה בפנתרים חומר גלם למהפכה. בהמשך היה ממקימי חד"ש והתנועה החברתית "החזית המזרחית". בשנות ה–80 פתח את הפאב "הבר האדום" בתל אביב, בשנות ה–90 היה שותף להקמת מרכז גמילה מסמים. ב–2011 תמך תחילה בצעירים שפתחו במחאה החברתית, אך אחר כך מתח עליה ביקורת. "אסון התחולל ברחובות ישראל. מאות אלפים יצאו לרחובות ולא יצא מזה כלום. הנהגת המחאה היתה רופסת, חסרת עמוד שדרה וביזבזה את הרגע המהפכני", כתב.

כשסיכם את מאבקו אמר, כי מצד אחד הוא גאה בכך שבזכות הפנתרים יש ח"כים, שרים, רמטכ"לים, מנכ"לים ופרופסורים מזרחים, אך "דווקא הם, השבעים, הפנו עורף למאבק המזרחי". כוכבי נפטר השבוע, והותיר אחריו את רעייתו, רחל, שלושה ילדים וארבעה נכדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ