2019-1922

יפת הבלורית והתואר: מהמבצעים לגן הילדים

חיה מרחב, מראשונות הנשים בפלמ"ח, היתה בין 7 הנשים שיצאו למסע למצדה לצד 120 גברים, ותועדו בצילום איקוני. אחרי שסיימה את שירותה כאלחוטאית, היתה לגננת בקיבוץ מרחביה. השנה נפטרה בגיל 97

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מרחב (שלישית מימין) עם חברותיה לפלמ"ח, עין גדי, 1942
מרחב (שלישית מימין) עם חברותיה לפלמ"ח, עין גדי, 1942צילום: נחלת הכלל
עופר אדרת
עופר אדרת

בקיץ 1942 יצאו 120 בחורים ושבע בחורות, חברי פלמ"ח, למסע מעין חרוד למצדה. זה היה חלק מסדרה של טיולים ומסעות שסייעו לבני הדור לגבש את זהותם הלאומית לפני ההכרזה על הקמת המדינה, ועל הדרך גם לרכוש ניסיון צבאי. תחילה נסעו במשאיות עד קליה. משם החלו לצעוד, דרך המדבר, לאורך ים המלח, מרחק של כ–50 ק"מ, עד מצדה. "זו היתה התגנבות יחידים, בלילה, כדי שהאנגלים לא ירדפו אחרינו", סיפרה לימים אחת הנשים היחידות בקבוצה, חיה מרחב.

"המסע היה קשה מאוד, הציוד לא היה מתאים, הנעליים נקרעו, אנשים התעלפו כי הלכנו בחום הכי גדול", הוסיפה. כשהגיעו לעין גדי התרעננו מעט במים, ובהמשך החלו לטפס אל ההר. בלילה הבעירו מדורות, ערכו מפקד והקימו אוהלים. בן זוגה, יצחק, הקים אוהל בשבילם. "היינו הזוג היחיד בפלוגה", סיפרה. הצלם יולק לוטן ממשמר העמק, שהשתתף במסע, תיעד אותם. לוטן צילם גם את תמונת הבנות הראשונות של הפלמ"ח, צילום מפורסם שהפך לאיקוני.

בבוקר ירדו דרך שביל הנחש וצעדו ברגל עד סדום, "כמעט בלי אוכל", כדבריה. משם המשיכו לבית הערבה ולירושלים וחזרו הביתה. חיה מרחב (לבית זקס) היתה אז בת 20.

היא נולדה בתל אביב ב–1922. הוריה, בלה ומרדכי זקס, היו ציונים חלוצים שעלו מרוסיה בעלייה השלישית, ב–1920. המשפחה נדדה בארץ בעקבות עבודתו של האב, שהיה איש בניין ולקח חלק בבניית תחנת הכוח בנהריים ובהקמת ה"לבּניות" (בתי הזיקוק) בחיפה. בהמשך למדה בגמנסיה בחיפה ובנעוריה עבדה בבית חרושת אתא כדי לתמוך במשפחתה. היא היתה חברה בתנועת השומר הצעיר בחיפה ובקרית חיים וב–1940 יצאה עם חבריה ל"הגשמה" בקיבוץ מרחביה.

עם היוודע ההחלטה לגייס בנות לפלמ"ח היתה מרחב בין המתנדבות הראשונות לארגון, ששליש מחבריו היו נשים. הן מילאו מגוון תפקידים מבצעיים, מקצועיים ומינהליים וחלקן נשאו גם בתפקידי פיקוד זוטרים.

מרחב
מרחבצילום: המשפחה

התחנה הראשונה שלה היתה בגבעת חיים, שם התרכזו בחורות מקיבוצים ובני נוער ירושלמים. המגורים היו בלול תרנגולות. הפלוגה עברה אימונים והכשרה בגבעת חיים, בכפר גלעדי ובעין חרוד. בין השאר השתלמה מרחב בקורס אלחוטאים בכפר ויתקין.

כקשרית צורפה לכיתת סיירים, שכללה עשרה בחורים וקשרית אחת ללא מכשיר קשר. היא השתתפה בכל המסעות של הכיתה בעמק ובגליל. ב–1944 עברה לגבעת ברנר בתפקיד אלחוטאית. ב–1945 השתחררה ל"רזרווה" (מילואים), חזרה לקיבוצה, מרחביה, נישאה ליצחק ויחד קיבלו חדר בצריף קטן.

מרחב
מרחבצילום: המשפחה

יצחק נולד בפולין ב–1921, עלה לארץ ב–1935, הצטרף אף הוא לשומר הצעיר וב–1941 היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח. הוא עסק בהורדת מעפילים מאוניות ובפיזורם ברחבי הארץ והשתתף בקרבות רבים בחזית הצפון, ביניהם המערכה לשחרור טבריה. בהמשך חייו היה פסל.

עם אישור תוכנית החלוקה, ב–29 בנובמבר 1947, נקראה חיה מרחב חזרה לפלמ"ח ונשלחה להר כנען שעליו שוכנת צפת, שם היתה הבחורה הראשונה, עוד לפני בוא הפלוגה כולה. בהחלטת החלוקה נקבע שצפת תיכלל במדינה היהודית, אף כי רוב תושביה היו ערבים, ולכן היה צורך לתגבר את היישוב היהודי הקטן שחי במקום.

בהמשך, בחורף, פעלה כאלחוטאית בחטיבת יפתח ולאחר כיבוש צפת ירדה עם הגדוד לסרפנד. ביוני 1948, אחרי קום המדינה, חזרה לקיבוצה. בהמשך עבדה כגננת וכמורה בכיתות א'־ב' וכן לימדה עברית באולפן במשך 12 שנה. ב–1980 עשתה הסבה למקצוע הארכיונאות ועבדה בארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה. מ–1990 ועד 2016 עבדה בארכיון של קיבוצה.

אחיה, שמחה זקס, איש סולל בונה, היה אף הוא לוחם בפלמ"ח ונפצע בקרב הפריצה למצודת נבי יושע. בעלה, יצחק, נפטר ב–2008. חיה נפטרה בתחילת השנה, חודש לפני הגיעה לגיל 97, והשאירה אחריה שלושה ילדים, 11 נכדים ושישה נינים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ