עופר אדרת
עופר אדרת
חיילים בריטים צופים אל בגדד, 1941. בירון קטן היה מתורגמן מערבית לאנגלית
חיילים בריטים צופים אל בגדד, 1941. בירון קטן היה מתורגמן מערבית לאנגליתצילום: Imperial War Museums
עופר אדרת
עופר אדרת

יואב בירון קטן, שנולד בבצרה ב–1923 למשפחה בת עשרה ילדים, גדל בתקופה שבה "התורה הנאצית ביעבעה ברחובות עיראק", כדבריו. עשרות שנים לאחר שעלה לישראל עוד זכר את שידורי ההסתה של רדיו ברלין בערבית, שבקעו ממקלטי הרדיו בבתי הקפה בבגדאד ובבצרה. אביו, שעסק בייבוא ובייצוא, קרא לחבריו היהודים להפסיק לקיים קשרי מסחר עם גרמניה, להחרים אותה. בתגובה, השגריר הגרמני בעיראק, פריץ גרובה, "שלח שליחים לאבא והזהיר אותו שלא ימשיך בדבר הזה", סיפר בירון קטן לימים.

ב–1941, כשהיה בן 17, התנדב לצבא הבריטי ושירת כמתורגמן ב"רגימנט רובאי גורקה המלכותי". היחידה לחמה נגד הכוחות העיראקים במלחמה האנגלו־עיראקית, שפרצה בעקבות ההפיכה הצבאית שהעלתה לשלטון את רשיד עאלי אל־כילאני הפרו־נאצי. בהמשך השתתף גם בכיבוש סוריה ובשחרורה משלטון וישי.

יואב בירון קטן. בבתי הקפה בבצרה ובבגדד האזינו ל"רדיו ברלין" בערבית
יואב בירון קטן. בבתי הקפה בבצרה ובבגדד האזינו ל"רדיו ברלין" בערביתצילום: המשפחה

בירון קטן כעס על הבריטים בשל אוזלת היד שהפגינו בפוגרום שבוצע ביהודי עיראק בחג השבועות ב–1941 (ה"פרהוד"), אז נשדדה גם החנות של אביו. בתגובה הקים ב–1942 בבגדאד תנועה ציונית מחתרתית בשם "עדת יהודים חופשיים", שלדבריו מנתה 300 חברים. הם עסקו בהגנה, ובכלל זה באימונים וברכישת נשק, בלימוד עברית ובסיוע לעלייה בלתי לגאלית לארץ. בכך הלך בדרכו של אביו, ש–20 שנה קודם לכן הקים את תנועת הצופים בעיראק.

בהמשך, כשהגיעו לעיראק שליחים ציונים מהארץ כדי לארגן את היהודים לעלייה, החל בירון קטן לפעול במסגרות שהקימו, בהן תנועת "החלוץ" והמוסד לעלייה ב'. הוא הדגיש, כי בפעילותו הציונית החל עוד לפני בואם של השליחים מהארץ. "הם לא הביאו את הציונות אלינו, הציונות היתה קיימת", אמר בראיון לפרויקט התיעוד "קולות ספרדיים". בתקופה זו אימץ את השם המחתרתי "יואב", שנהפך מאוחר יותר לשמו (במקור נקרא פרדריק). לימים הוסיף גם לשם משפחתו המקורי, קטן, את השם בירון.

בירון קטן, מימין, בשירותו ב"גולני". מראשוני המתנדבים לחטיבה
בירון קטן, מימין, בשירותו ב"גולני". מראשוני המתנדבים לחטיבהצילום: המשפחה

ב–1946 זכה להיכנס לספרי ההיסטוריה, כשהעיד, באופן מחתרתי, בפני "ועדת החקירה האנגלו־אמריקאית לענייני ארץ ישראל", שאספה עדויות בניסיון לפתור את בעיית א"י והפליטים היהודים באירופה. בעדותו הדגיש את חשיבות הקמתה של מדינה יהודית. "הוועדה הגיעה לבגדאד ושמעה מכולם שכביכול מצב היהודים טוב", אמר, "אני הייתי היחידי מכל יהודי עיראק, שהצליח להתגנב ולפגוש את מזכיר הוועדה, ולמסור לו באופן אישי תזכיר". איך עשה זאת? אחרי שקרא בעיתון דיווח על הגעת חברי הוועדה, הלך למלון שבו התאכסנו, והמתין בלובי בשעת אחר צהריים, בתקווה שייתכנסו שם לשתות תה, כמנהג הבריטים. "פתאום, בשעה חמש, מופיע מזכיר הוועדה, שותה תה... אני מתקרב אליו, ולוחש לו שאני רוצה לדבר אתו בעניין היהודים", סיפר. במסמכי ארכיון בריטיים נותרה עדות לכך. "הגיע יהודי, שלא הסכים למסור את שמו... העביר למזכיר מזכר, ועזב במהירות", נכתב באחד מהם.

בתחילת 1947, לאחר שהרשויות בעיראק חיפשו אחריו, נמלט לארץ דרך לבנון. הוא גר בקיבוץ אשדות יעקב, ובהמשך היה ממקימי קיבוץ נווה אוּר. במלחמת העצמאות היה מראשוני המתנדבים לחטיבת גולני, והשתתף בכל הקרבות שלה בגליל ובנגב, כולל בלימת הצבא הסורי. "היתה מרגמה יחידה בדגניה, שעשתה שמות בצבא הסורי והתקלקלה באמצע הקרב. ואז בא לי רעיון עם תושייה. עשיתי מתקן פרימיטיבי על קרש... כיוונתי את המרגמה ופגעתי פגיעות ישירות. זה אחד הדברים שקבע אולי את גורל הקרב", סיפר. בהמשך שירת במילואים במלחמות סיני, ששת הימים וההתשה.

יואב בירון קטן על כס השיפוט בבאר שבע. משפחתו סיפרה, כי הצדק היה נר לרגליו
יואב בירון קטן על כס השיפוט בבאר שבע. משפחתו סיפרה, כי הצדק היה נר לרגליוצילום: המשפחה

ב–1955 עבר לבאר שבע. בתום שירות קבע בצה"ל ולימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, פתח שם משרד עורכי דין, והיה יועץ משפטי לעיריות ולמוסדות ציבוריים. ב–1971 מונה לשופט בבית משפט השלום בבאר שבע. ב–1987 יצא לגמלאות. "לעולם מאזני הצדק עמדו לנגד עיניו. כשופט היה ראשית כל אדם ולאחריו משפטן. מידת הצדק ומידת הרחמים היו נר לרגליו", אמר נכדו, עוז.

בירון קטן, תושב עומר, היה יקיר העיר באר שבע, וקיבל אותות על לחימתו בנאצים הן מבריטניה והן מישראל. אשתו, עליזה, אף היא חברת המחתרת הציונית בעיראק, נפטרה ב–2008. הוא נפטר השבוע, והותיר אחריו ארבעה ילדים, 14 נכדים ו–21 נינים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ