2019-1937 |

הישראלי שסלל את הדרך לעידן הדיגיטלי, אך נותר אלמוני במולדתו

הפיתוחים של ד"ר דני כהן, שנולד בחיפה, היה חבר ב"שומר הצעיר" ולחם במבצע קדש, מאפשרים לנו לדבר בסקייפ, לצפות ביוטיוב ולאחסן קבצים בגוגל דרייב. חבריו מאמינים כי היה גם האדם הראשון שהכיר את אשתו ברשת. השבוע מת בגיל 81 בארה"ב.

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דני כהן בשדה תעופה בקליפורניה (מועד הצילום לא נמסר). פיתח את הסימולטור הראשון ואח"כ הוציא רישיון טייס
דני כהן בשדה תעופה בקליפורניה (מועד הצילום לא נמסר). פיתח את הסימולטור הראשון ואח"כ הוציא רישיון טייסצילום: משפחה

שמו של דני כהן אינו מוכר לציבור הרחב, חרף העובדה שהעולם כולו נהנה מתוצרי המחקר החלוצי שלו. כהן, שבזכותו אנחנו יכולים לנהל שיחות וידיאו וטלפון באינטרנט (דוגמת סקייפ), לראות סרטים במחשב (יו־טיוב) ולאחסן מידע מחוץ למחשב הביתי (ענן), מת החודש בגיל 81 בפאלו אלטו שבקליפורניה. בעיתון "ניו יורק טיימס" הוא הוכתר כמי ש"סייע לסלול את הדרך לעידן הדיגיטלי".

"אין סוף הישגיו בתחומי מדעי המחשב היו עצומים", אמר פרופ' יהושע קולודני, חתן פרס ישראל למדעי כדור הארץ. "ממרומי גילי זכיתי לפגוש אנשים מבריקים לא מעטים, כולל חתני פרס נובל", הוסיף, והכתיר את כהן כאחד הבולטים ברשימה. "היתה לו יכולת מוכחת לרתום את הידע המתמטי שלו לאתגרים של העולם האמיתי, ולהשפיע עליו באופן ניכר", אמר פרופ' לאונרד קליינרוק, הנחשב לאחד מ"אבות האינטרנט".

דני כהן ובנו מנישואיו השניים, דוד. עזב את הארץ בשנות ה-60 אחרי שירות בנח"ל המוצנח
דני כהן ובנו מנישואיו השניים, דוד. עזב את הארץ בשנות ה-60 אחרי שירות בנח"ל המוצנחצילום: משפחה

כהן נולד ב–1937 בחיפה. אביו, דויד, עלה לארץ מרוסיה. אמו דורית עלתה מהונגריה. בצעירותו היה חניך השומר הצעיר ולמד בבית הספר "חוגים". "כבר בתיכון ידענו כולנו שדני מתמטיקאי יוצא מן הכלל", סיפר קולודני. בין חבריו של כהן היו גם עמוס טברסקי, ממייסדי מחקר קבלת ההחלטות בתנאי אי־ודאות ורות ששינסקי (אז אברמוביץ'), ד"ר לסטטיסטיקה. כהן גילה עניין במחשבים בעקבות מאמר שקרא בעיתון, שבו הוצג המחשב כ"מוח אלקטרוני". "הרעיון של מכונה שמתפקדת כמו מוח אנושי היה מלהיב", אמר לימים.

"דני היה בחור אמיץ, שובב, לא קונפורמיסט", סיפר קולודני. בכיתה י"א, כשיצא עם כיתתו לקיבוץ משגב עם, ניצל את שהותו שם כדי לחצות בלילה את הגבול ללבנון וללכת לנהר הליטני. בהמשך התגייס לנח"ל המוצנח ולחם במבצע קדש. אחרי שחרורו מצה"ל היה ממקימי קיבוץ חורשים.

בשנות ה–50 החל ללמוד מתמטיקה בטכניון והוקסם מהמחשבים הראשונים שראה. ב–1965 המשיך את לימודיו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ובהמשך כתב דוקטורט בהרווארד בהנחייתו של איוון סאתרלנד, "אבי הגרפיקה הממוחשבת". יחד פיתחו השניים אלגוריתם הנקרא על שמם. לאחר מכן עבד כהן באוניברסיטת דרום קליפורניה.

משנות ה–60 כהן היה חתום על שורת פיתוחים בתחום עיבוד המידע ותקשורת המחשבים, שסללו את הדרך למבחר שימושים בסיסיים במחשבים ובאינטרנט של ימינו. הראשון היה סימולטור טיסה ממוחשב. בהמשך כהן עצמו קיבל רישיון טיס.

פיתוח משמעותי נוסף שלו היה הטכנולוגיה שמכונה היום "סטרימינג": העברת מידע דיגיטלי באופן רציף ומתמשך, שמאפשרת שידורים חיים באינטרנט או צפייה מקוונת בסרטים. לימים, בהתייחסו לפיתוחיו בתחום העברת הקול והווידיאו באינטרנט, אמר כהן בחיוך כי הצטער שלא רשם על כך פטנט. "זו היתה טעות של 10 מיליארד דולר, בהתחשב בסקייפ ובכל השאר, אבל היינו אקדמאים ולא חשבנו על זה כך". עוד פיתוח משמעותי שלו היווה את הבסיס לטכנולוגיית מִחְשוּב הענן, שמאפשרת לחבר כמה מחשבים כדי לשמור, לעבד ולנהל מידע. "העובדה שאנחנו לא יודעים איך לעשות משהו אינה סיבה לא לעשות אותו", סיכם לימים את המוטו שלו.

כהן, שהיה חבר באקדמיה הלאומית להנדסה בארה"ב וחבר ב"היכל התהילה של האינטרנט", היה נשוי וגרוש פעמיים. מאשתו הראשונה, שושנה בראונר, חברתו מחיפה, באה לעולם בתו אורלי, מתמטיקאית, שנהרגה ב–1993 בתאונת דרכים. אורלי הותירה אחריה שני ילדים — נכדיו של כהן. לצדם הותיר אחריו את בנו דייוויד מאשתו השנייה, דיליה.

סיפור היכרותו עם דיליה נכנס אף הוא לספרי ההיסטוריה הטכנולוגיים וקוטלג כדייט האינטרנטי הראשון. ב–1973 שניהם היו מחוברים במסגרת עבודתם לרשת המחשבים אַרפָּנֵט, שקישרה בין כמה אוניברסיטאות, וממנה התפתחה בהמשך האינטרנט. דיליה, שעבדה במשמרת לילה כמפעילת מחשב, הצליחה לפתור חידה מתמטית שפירסם כהן. כהן התרשם ויצא לחפש את הפותרת המוכשרת. באותם ימים רק כמה עשרות מחשבים היו מחוברים לרשת, ובתוך זמן קצר הוא איתר אותה בבניין שבו עבד. "הוא מצא אותי בחדר המכונות והזמין אותי לטוס", סיפרה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ