מחבר "רשימת ה-11" |

השוטר שחשף את הפשע המאורגן, ופוטר

"אין לו אקדח. כוחו במוחו", כך תיאר תום שגב את סמי נחמיאס, מראשוני סיירת מטכ"ל, שהיה לקצין המודיעין הראשי של המשטרה, ומת בחודש שעבר. בשנות ה-70 הטיח במפכ"ל: "אין רק פשע מאורגן, יש פשע מוגן", ומצא את הדרך החוצה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נחמיאס, מימין, בפגישה עם מנהיגים בכפר ג'בל מוכבר, ב-2006
נחמיאס, מימין, בפגישה עם מנהיגים בכפר ג'בל מוכבר, ב-2006צילום: דניאל בר און

ב–1957 הוקם הגרעין הראשון של סיירת מטכ"ל. שמואל (סמי) נחמיאס הירושלמי היה אחד מלוחמיה הראשונים. נחמיאס, שנולד ב–1935 למשפחה ספרדית ותיקה, התגייס לצה"ל ב–1954 ושירת בגדוד 890 המיתולוגי של חטיבת הצנחנים. מפקדו הנערץ היה מאיר הר־ציון, יוצא יחידת 101. נחמיאס התנסה בסיורים מעבר לגבול, בפשיטות, במארבים ובפעולות תגמול ונקם, כמו פעולת קלקיליה ב–1956 שבה נהרגו 18 חיילי צה"ל וכ–90 חיילים ירדנים.

בהמשך שירת בשלוחה הצפונית של יחידת הפעלת הסוכנים הצה"לית 154 (שנקראה לימים "504"), בפיקודו של איש הפלמ"ח אברהם ארנן. ב–1957, כשארנן החל בהקמת סיירת מטכ"ל, הוא חיפש אנשים בעלי מזג סוער, הרפתקנים, חסרי רסן, שלא יהססו לעבור את הגבול, תרתי משמע, תוך התעלמות מחוקים, מנהלים ומאילוצים. נחמיאס ענה על הקריטריונים ומונה לקצין המודיעין של היחידה.

בניגוד לתיאורים ההירואיים הרבים על פועלה ומורשתה, נחמיאס בחר לימים להציג צדדים אחרים שלה. "היחידה היתה אז עדיין בגדר בדיחה. חיפשנו ישראלים שנראים כמו ערבים. המגויסים הראשונים נראו צ'חצ'חים. הם גם לא ידעו ממש ערבית", סיפר נחמיאס להיסטוריון ד"ר אורי מילשטיין. "בהתחלה לא היה לנו בסיס משלנו, אפילו לא משרד, שהרי איש לא לקח אותנו ברצינות. ישבנו בשק"ם בקריה בתל אביב, ומשם ניסינו להקים את יחידת העילית של צה"ל", תיאר רמי כפכפי, קצין המבצעים של היחידה.

אחרי שחרורו מצה"ל עבר נחמיאס למשטרה, וב–1975 מונה לקצין המודיעין הראשי שלה. נחמיאס שאף למקד את מאמצי המשטרה במיגור הפשע המאורגן, בתקופה שבה רק מעטים הכירו את המושג הזה. "המשטרה הכחישה את קיומו", סיפר לעיתונאי "הארץ", גידי וייץ. את המשטרה תיאר כגוף דל ובינוני, שלא מסוגל להתמודד עם כרישי הפשיעה.

סיירת מטכ"ל, מחזור ראשון, 1958. נחמיאס בחולצה לבנה
סיירת מטכ"ל, מחזור ראשון, 1958. נחמיאס בחולצה לבנהצילום: http://www.202.org.il/

פעילותו עלתה לכותרות ב–1977, כשכתב "הארץ" אבי ולנטין חשף את "רשימת ה–11" — מסמך פנימי של המשטרה שבו תיעדו אנשיו של נחמיאס את ראשי הפשע המאורגן בישראל. נחמיאס סיפר לימים איך נולדה הרשימה. "כשנכנסתי לתפקיד אמרתי לאנשים: אני חודש פה, לא מכיר. שכל אחד ייתן רשימה של 10–11 אנשים שהוא חושב שבלעדיהם יהיה יותר נחמד לחיות".

אחד הבולטים ברשימה, הקבלן בצלאל מזרחי, הגיש תביעת דיבה נגד "הארץ" על כך שנכלל בה, וזכה. לאחר פרסום הרשימה פוטר נחמיאס מתפקידו. ברקע לכך היתה, בין היתר, יריבות קשה בינו לבין מפכ"ל המשטרה, חיים תבורי. המפכ"ל התנגד ליוזמה של נחמיאס להקים יחידה מיוחדת למאבק בפשיעה החמורה, שתורכב מעשרות חוקרים ואנשי מודיעין בראשותו. הביקורת שהטיח נחמיאס במשטרה בהמשך היתה נוקבת: "אני אומר שאין פשע מאורגן. המצב גרוע יותר: יש פשע מוגן", אמר. הוא הוסיף שיש לו "תחושה" שהעולם התחתון הצליח לסלקו מן המשטרה, וטען כי המפכ"ל הורה לו לצמצם את הפעילות נגד אישים שונים שביקש לעקוב אחריהם בחשד למעורבות בעולם הפשע.

במשטרה דחו את הטענות. "הוא קצין מודיעין מצוין, אך אין לו מעצורים. הוא אימפולסיבי מאוד", צוטט מקור במשטרה בזמן אמת. "במקום לעסוק בעבודתך הינך מתרוצץ בין חברי כנסת ועיתונאים כדי להסביר להם את השיטות שבהן נלחם המודיעין בעבריינים", הטיח בו שר המשטרה לשעבר, שלמה הלל.

נחמיאס בשירותו הצבאי
נחמיאס בשירותו הצבאיצילום: המשפחה

אחרי המשטרה היה נחמיאס לבלש פרטי שחקר פרשות שבהן בעלי הון נפלו קורבן לתרמית. הוא נהג לאתר את הרמאים והעמידם בפני ברירה: או שיחזירו את הגניבה או שיוסגרו לידי החוק. "אין לו אקדח. כוחו במוחו, באינטואיציה שלו ובניסיונו, בשלושה קווי טלפון, טלקס ומחשב, וברשת של משרדי חקירות הפרוסה על פני תבל כולה", תיאר אותו ב–1984 תום שגב ב"כותרת ראשית". "כמו שרלוק הולמס הוא מאמין שאין דבר שהולך לאיבוד בלי שאפשר יהיה למוצאו".

נחמיאס, שמת החודש, היה נשוי בשנית לגליה והותיר שלושה ילדים ונכדים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ