עופר אדרת
עופר אדרת
הריסות המלון לאחר הפיצוץ, יולי 1946
הריסות מלון המלך דוד לאחר הפיצוץ, יולי 1946צילום: AP
עופר אדרת
עופר אדרת

ב–22 ביולי 1946 השתתף אפרים לנציצקי, איש אצ"ל, בפיצוץ מלון המלך דוד בירושלים, אחת הפעולות השנויות במחלוקת שביצעו ארגוני המחתרת במאבקם נגד הבריטים. בפיגוע הטרור הזה נרצחו 90 בני אדם, בהם יהודים, ערבים ובריטים.

הפיצוץ, שאנשי אצ"ל ביצעו במסגרת תנועת המרי העברי, ואשר הביא לפירוקה, כוון נגד מִפקדת הצבא הבריטי ומשרדי השלטון הבריטי שמוקמו במלון המפורסם. לאחר פטירתו של לנציצקי בחודש שעבר, בגיל 94, לא מוכרים עוד פעילים שהשתתפו בפיצוץ שעודם בחיים. בספטמבר נפטרה שרה אגסי, טלפנית של האצ"ל, שהתקשרה למלון כדי להתריע על הטמנת הפצצות.

לנציצקי בראיון ל"תולדות ישראל"
לנציצקי בראיון ל"תולדות ישראל"צילום: תולדות ישראל

לנציצקי, שכינויו המחתרתי היה "פרי", היה הנהג של רכב המילוט, שנועד להבריח את פעילי האצ"ל שהטמינו את חומר הנפץ בבניין, ולפנות את הפצועים מביניהם בתום הפעולה. את המכונית, שהיתה במקור מונית, גנבו אנשי המחתרת מבעליה מבעוד מועד. לצד לנציצקי נסעה במכונית חובשת האצ"ל, הדסה טבאק־סדובניק ("אריאלה"). לנציצקי החנה את המכונית ליד תחנת הדלק הסמוכה למלון, והמתין להוראות.

בשעת צהריים אנשי אצ"ל, מחופשים למלצרים ערבים, נכנסו למלון כשהם נושאים כדי חלב ובהם 350 ק"ג חומר נפץ. הם הניחו את הכדים במטבח של בית הקפה במלון, ונמלטו מהמקום. מדוע לא השתתף לנציצקי בעצמו בהנחת חומרי הנפץ? "הייתי ג'ינג'י, אז לא יכלו לתת לי ללבוש כפייה ולהיכנס למלון, כי לא היה קיים ג'ינג'י ערבי", אמר לימים בראיון לפרויקט התיעוד "תולדות ישראל".

כותרת "הארץ" יום לאחר הפיצוץ
כותרת "הארץ" יום לאחר הפיצוץצילום: ארכיון "הארץ"

בדרך החוצה פתחו הבריטים באש על אנשי האצ"ל. כמה מהם, ובהם פצועים מהירי, נכנסו למכונית של לנציצקי. בהתאם להנחיות, הוא החל לנסוע במהירות לעבר העיר העתיקה. לפתע הוא זיהה במראה ג'יפ צבאי בריטי שניסה להשיג אותו, אך הצליח לחמוק ממנו.

בדרך הוא עצר לכמה רגעים, ושלושת אנשי האצ"ל ירדו מהמכונית, תוך שהם קורעים מעליהם את בגדי הערבים שלבשו מעל החאקי. "אנשים התאספו מסביבנו והשתאו, איך לפתע ערבים הופכים ליהודים", נכתב בספרו של יוסף עברון, "גידי והמערכה לפינוי הבריטים מארץ־ישראל".

במכונית נותרו לצדו החובשת ושני פצועים. כשהתקדמו לעבר העיר העתיקה נאלץ לנציצקי להאט, משום שלפניהם נסעה משאית ולא ניתן היה לעקוף אותה. "באוויר נשמעו אזעקות. שוטרים גדשו את הרחובות ועצרו כלי רכב לבדיקה", נכתב באתר האצ"ל. במכונית נאבק על חייו באותם רגעים איש האצ"ל אהרון אברמוביץ, שנפצע קשה מירי בריטי לאחר הפיצוץ. הוא טופל בהמשך בידי רופא, אך למחרת מת מפצעיו ולימים הוכר כחלל מערכות ישראל.

אפרים (ליפמן פישל) לנציצקי נולד בלודז' בפולין ב–1925 למשפחה חרדית של חסידי "אלכסנדר", שהיתה אחת הגדולות בפולין עד מלחמת העולם השנייה. בילדותו למד ב"חדר", וכן למד עברית עם מורה פרטי ששכר לו אביו. ב–1936, בגיל 11, עלה לארץ עם משפחתו, והתגורר בשכונת רחביה בירושלים. למחייתה ניהלה המשפחה חנות מכולת בביתה, ולנציצקי עבד שם עם אחיו. בהמשך עבר לעבוד במוסך, והוציא רישיון נהיגה לאוטובוס ולמשאית.

סביב 1944 גוייס ל"הגנה". המדריך שלו בקרב פנים אל פנים (קפ"פ) היה הנשיא לימים, יצחק נבון. בהמשך גויס לאצ"ל. לאחר פיצוץ מלון המלך דוד נעצר בידי הבריטים, אך לא הוגש נגדו כתב אישום. במלחמת העצמאות השתתף בפעולות שונות של האצ"ל, ובהן כיבוש הכפר דיר יאסין - פעולה שעד היום היא כר פורה לוויכוחים סביב השאלה אם בוצע שם טבח או לא.

לנציצקי עבד כנהג אוטובוס בחברת "המקשר", ובהמשך ב"אגד". אחר כך עבד בבית החרושת לביסקוויטים "הדר", ובמפעל מיצים של בן משפחתו.

הוא היה נשוי לרחל ליזרוביץ מראשון לציון, שב–1938 התייתמה מהוריה שנרצחו בידי ערבים. רחל היתה פלמ"חניקית, ובמלחמת העצמאות ליוותה שיירות לירושלים כחובשת בגדוד השישי בחטיבת הראל. ב–1949 נשלחה לעדן כדי להכין את יהודי תימן לעלייה לארץ. היא נפטרה ב–1995. לנציצקי הותיר בת, נכדים ונינים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ