"מאם לשישה - לראש מועצה"

הרבנית מיקנעם שעשתה היסטוריה

מנוחה חרל"פ, שנפטרה לאחרונה, נבחרה לראש מועצה ב-1967, והיתה בכך לחרדית הראשונה בתפקיד. אבל מלחמות השבת שניהלה קטעו את כהונתה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הכתבה ב"הצפה", 1967
הכתבה ב"הצפה", 1967צילום: עיתונות יהודית היסטורית
עופר אדרת
עופר אדרת

"מאם לשישה - לראש מועצה", כך בישרה כותרת בעיתון "הצפה" בתחילת 1967. העובדה שמנוחה חרל"פ היתה רבנית בת 36, אם לשישה ילדים, כאשר נבחרה לעמוד בראשות מועצה, הכניסה אותה לספרי ההיסטוריה. היא היתה לרבנית הראשונה שעמדה בראש מועצת עיר בישראל.

ברוח התקופה, הדיווחים על מינויה עסקו בעיקר בנשיותה ולא באישיותה. "מעט דאגה אמהית לא תזיק כלל למקום", אמרה לעיתון כשסיפרה על הפעולה הראשונה שנקטה כראש המועצה: ניקיון העיר. "ביקשתי שיתקינו מטאטאים טובים ופחי אשפה חדשים, שכרנו 30 פועלים ויצאנו אל החצרות", אמרה. "לדרישות החדשות של התפקיד יש כמובן סעיף מסוים שספק אם היה מטריד ראש מועצה גברי", נכתב בעיתון. "אני צריכה להגדיל את המלתחה שלי, ואיני יודעת איפה אמצא את הזמן לנסוע לחיפה ולהסתובב בחנויות", צוטטה חרל"פ. "טוב לפחות שבעיות של תספורת ותסרוקת אין לי כבר". בארונה היו שלוש פיאות, שחורה, בהירה וערמונית, כך דווח.

ואולם הכוכבת־לרגע לא הספיקה להטביע חותם משמעותי בעיר, שכן בתום חמישה חודשים בלבד היא הודחה מתפקידה. במהלך כהונתה אמנם זכתה לשבחים על הסדר והניקיון בעיר ועל כך שהמועצה הפכה נגישה יותר לאזרח הקטן, ואולם העיתונים מלאו גם בדיווחים שליליים ובעייתיים עליה, ובעיקר טענות לכפייה דתית מצדה.

חרל"פ
חרל"פצילום: הארץ

"מעלליה של הרבנית חייבים לזעזע כל אדם שהמלים 'חופש' ו'דמוקרטיה' הן בעלות משמעות לגביו", כתב קורא זועם במכתב שהתפרסם ב"על המשמר" באפריל 1967. שיא שלילי נרשם כשאלמונים עקרו מרצפות וחיבלו בחיבור החשמל של מועדון ביישוב, שבו אמור היה להתקיים נשף פורים בערב שבת. האירוע כונה "פוגרום" ב"על המשמר", שציטט תושבים שאמרו כי הנזקים בוצעו ב"השראתה של הרבנית", כחלק מכפייה דתית.

קורא זועם קרא מעל דפי העיתון לצאת למאבק חילוני על אופיו של היישוב והרחיק לכת בכותבו כי אם לא יצלח המאבק, "יש לעשות פעולות נוספות, אשר יחזירו את הרבנית החסודה אחר כבוד למקום הראוי לה: מאחורי הפרגוד בעזרת הנשים של בית הכנסת". בעקבות כך הוקם ביישוב סניף של "הליגה נגד כפייה דתית". ואולם שיא השיאים היה חשד לפרשת שחיתות ציבורית שנקשרה בבעלה. החקירה נסגרה לבסוף ללא הליכים.

חרל"פ נולדה ב–1930 בירושלים ליצחק ואסתר אפשטיין. היו לה שבעה אחים ואחיות. אחד מאחיה, שמואל, היה ממייסדי מפלגת "דגל התורה". אח נוסף, שלום, היה ראש ישיבת מאה שערים. היא למדה להיות מטפלת מוסמכת. ב–1951 נישאה לרב יצחק מאיר חרל"פ, בן למשפחה המפורסמת. ב–1955 עברו ליקנעם, שם כיהן כרב הראשי. תחילה היתה "עזר כנגדו", כפי שדווח אז, אך ב–1965 נבחרה לעמוד בראש רשימת המפד"ל שהתמודדה בבחירות למועצה המקומית. אחיה לא רוו נחת מפעילותה הציבורית, אך בעלה גיבה אותה. "מתפקידו של רב לעשות הכל לטובת צאן מרעיתו. אם הציבור סבור שרק בידי הרבנית היכולת לפעול לטובת העיר, עליו להסכים, אם אפילו דבר זה יכביד על חיי משפחתו", אמר אז. תחילה היתה חברת מועצה מן השורה — האשה היחידה בין חברי המועצה. "לחרל"פ רעיונות לשלום ואחווה מקומיים", דווח אז במדור "לאשה ולמשפחה" ב"מעריב".

ואז, בפברואר 1967, בעקבות הדחת ראש המועצה, היא נבחרה לתפקיד. "אני מקווה שאצליח לפחות לקרב אנשים למסורת, להקנות אווירה חילונית פחות לחיים הציבוריים, להקפיד יותר על חוקי העזר העירוניים הקשורים בשמירת שבת", אמרה אז. בין התוכניות הגתה גם הקמת בריכת שחייה ביישוב, "כדי למנוע נסיעות המוניות בשבתות לחוף הים", ואולם מקץ חמישה חודשים הודחה. היא חזרה להתמודד על התפקיד בבחירות 1973 - הפעם בראש רשימת אגודת ישראל - אך לא חזרה לכיסא ראש המועצה. בעלה, לימים הרב של "אסם", נפטר ב–1991. מנוחה נפטרה בחודש שעבר. היא הותירה אחריה שישה ילדים וצאצאים רבים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ