2019-1939

אלמנת יום כיפור, שגידלה דורות של אחיות

פרחיה לונדון ומשפחתה ניצלו מהפוגרום ביהודי עיראק ב-1941. ב-1973 איבדה את בעלה, שנפל בקרב בסוריה. את חייה הקדישה להכשרת אחים ואחיות

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קורס אחיות בבילינסון, 1944
קורס אחיות בבילינסון, 1944צילום: זולטן קלוגר / ארכיון המדינה
עופר אדרת
עופר אדרת

מתעניינים בהיסטוריה? רוצים להמשיך לדבר על הכתבה הזו גם בפייסבוק? הצטרפו לקבוצה שלנו, נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של 'הארץ'

בחג השבועות של שנת 1941 פרץ בעיראק ה"פרהוד". המון עיראקי ביצע פוגרום בקהילה היהודית, שכלל רצח, ביזה, התעללות ואונס. פרחיה גבאי (במקור פַרְחַה, שמחה), היתה אז בת שנתיים, בת למשפחה יהודית בת שישה אחים ואחיות, שגרה בבית רחב ידיים על גנות נהר החידקל בבגדד. אמה עליזה היתה בת למשפחת צורפים. אביה יוסף,  בן למשפחה ממוצא פרסי, היה איש חינוך.

משפחתה ניצלה מהפוגרום בזכות השכנים המוסלמים, שהסתירו אותה. שמונה שנים אחר כך, ב-1949, הוברחו לישראל אחיה ואחותה הבוגרים של פרחיה. השניים היו פעילים במחתרת הציונית בעיראק ואביהם חשש לגורלם אם ייתפסו. ב-1951 הגיע גם תורה של שאר המשפחה, ופרחיה ביניהם. במבצע "עזרא ונחמיה" הם עלו לארץ.

יהודים בבגדד ממתינים לחתום על ויתור על אזרחותם העיראקית כדי לעלות לישראל, ב-1950
יהודים בבגדד ממתינים לחתום על ויתור על אזרחותם העיראקית כדי לעלות לישראל, ב-1950צילום: בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר

תחילה שוכנו באוהל במעברת פרדס חנה. אביה ואחיה יצאו להשתלמות בנושא חינוך בירושלים בשעה שאמה, פרחיה ואחיה הקטנים נותרו במעברה. פרחיה, שהיתה אז בת 12, קיבלה אחריות על המשפחה, בשעה שאמה התקשתה לתפקד. מדי יום הלכה למרכז חלוקת המזון במעברה כדי להביא אוכל הביתה. כעבור כמה חודשים התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בשיכון עולים בנהריה.

פרחיה למדה בתיכון לצד בנים למשפחות יקיות מבוססות ממקימי נהריה. מסיבות כלכליות נאלצה לעזוב את בית הספר בגיל 16, ובעצת אביה עברה ללמוד בבית הספר לסיעוד "אסף הרופא" (היום: שמיר) בצריפין, שנפתח ב-1949. בהמלצתה של רות רון, האחות הראשית בבית החולים ומנהלת בית הספר, התקבלה פרחיה כאחות וכמדריכה בחדר הניתוח של בית החולים.

ב-1962 נישאה ליעקב לונדון, יליד רמת גן, סטודנט למיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ב-1969 יצאו בני הזוג עם שתי בנותיהם להולנד, שם למד יעקב לתואר דוקטור באוניברסיטת אוטרכט. בתקופה זו נטלה פרחיה את עול פרנסת המשפחה על כתפיה, כשעבדה כאחות במחלקת ילדים בבית חולים מקומי.

פרחיה לונדון
פרחיה לונדוןצילום: באדיבות המשפחה

במאי 1973 קיבל בעלה את הדוקטורט. הוא ויתר על הצעות לעבוד בהולנד והמשפחה שבה לישראל. מיד עם שובו החל יעקב לעבוד במכון ויצמן, בצוות של פרופסור מיכאל סלע, שעסק בפיתוח תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. פרחיה החלה לעבוד כמדריכת אחיות בבית הספר לאחיות בבית החולים שיבא תל השומר.

זמן קצר לאחר מכן, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, ניסה יעקב ליצור קשר עם יחידתו בחיל השריון, אך התברר שבגלל לימודיו בחו"ל הועבר ליחידה אחרת. לכן הוא צורף ל"כוח נתי", גדוד שריון מאולתר, שהורכב מטנקיסטים במילואים, שחזרו מחו"ל כדי לקחת חלק במלחמה. בסמוך לקוניטרה, בעת פריצה למובלעת הסורית, לאחר שלחם "בעוז רוח ובחירוף נפש", כפי שנכתב באתר "יזכור" של משרד הביטחון, הוא נפגע ונהרג.  במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם, סמל-ראשון לונדון יעקב ז"ל, שירת ביחידת שריון ושימש כטען קשר. יעקב נפגע מרקטה של מטוס 'מיג' סורי. במשך הזמן ששירת ביחידה הוכיח את עצמו כלוחם וכאדם".

מיד בתום השבעה, בעידודה של זיוה טל, מנהלת בית הספר לאחיות בשיבא (אשר קרוי היום על שמה), חזרה פרחיה לעבודתה. היא ובנותיה הקטנות קיבלו מגורים בשיכון הרופאים בתל השומר. במהלך השנים השלימה בגרויות וסיימה תואר ראשון ושני בסיעוד. היא קודמה בעבודתה עד לתפקיד ראש חטיבת הדרכה בסיעוד ילדים בבית הספר האקדמי לסיעוד ליד בית החולים שיבא. היא גידלה דורות של אחים ואחיות. בתה הבכורה, נכדתה, גיסתה ואחייניתה בחרו בעקבותיה במקצוע האחות.

שלושה מאחיה הלכו בדרכו של האב בתחום החינוך. אחד מהם, משה גבאי, היה חוקר של העולם הערבי והאיסלאם, ועבד כמנהל המכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה ומרצה לערבים ולמזרחנות בסמינר הקיבוצים ובבית ברל. הוא נפטר ב-2013. לפני ארבע שנים חלתה פרחיה. בחודש נובמבר נפטרה בגיל 80. היא הותירה בן זוג, יצחק רוטשילד, שתי בנות וחמש נכדות.

מתעניינים בהיסטוריה? רוצים להמשיך לדבר על הכתבה הזו גם בפייסבוק? הצטרפו לקבוצה שלנו, נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של 'הארץ'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ