2020-1917

"אם אלטלנה היתה מתפוצצת, חצי ת"א היתה עפה"

חנן טאוב שירת באצ"ל אך גם ייצר יהלומים לצבא הבריטי. ב-1948 פרק את הנשק מאוניית המעפילים, ועלה עליה, בפקודת בגין. החודש נפטר בן 103

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אניה אלטלנה עולה באש
האונייה אלטלנה עולה באשצילום: הנס פין / לע"מ
עופר אדרת
עופר אדרת

אוהבים כתבות היסטוריות? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו: נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של 'הארץ'

ביוני 1948 נשלח איש האצ"ל חנן טאוב אל כפר ויתקין כדי להמתין לעגינתה של אוניית מעפילים. כך מצא עצמו היהלומן מנתניה, תשע שנים לאחר שעלה לארץ בעצמו באוניית מעפילים, בעיצומה של דרמה היסטורית, שממשיכה לדמם עד היום. אוניית המעפילים והנשק "אלטלנה", שרכש האצ"ל מעבר לים, היתה אז בדרכה מצרפת לחופי ישראל, חודשיים אחרי הכרזת המדינה, בעיצומה של מלחמת העצמאות ולאחר חתימת ההסכם לשילוב אצ"ל בצה"ל.

"חיכינו לאונייה, כי היינו מאוד זקוקים לנשק. ניהלנו משא ומתן עם בן גוריון איך למסור לנו את הנשק, ובאילו תנאים, אבל כשהאוניה הגיעה הוא לא הסכים, ודרש שנמסור את הנשק לצה"ל", סיפר טאוב לימים. "ערב אחד קיבלנו הודעה שהיא מתקרבת לחוף...נכנסנו לבטן האוניה, התחלנו להוציא נשק, והעברנו אותו לפרדס גדול", הוסיף. בהמשך התקבלה הפקודה מצה"ל למסור את הנשק לצבא ללא תנאי. "התנגדנו. ברגע שהצבא הגיע תפסנו עמדות נגד הצבא והם תפסו עמדות, וחיכינו לראות מה בן גוריון יגיד לצבא לעשות", סיפר טאוב.

בחילופי האש שפרצו במקום נהרגו שישה אנשי אצ"ל ושני לוחמי צה"ל. מפקד האצ"ל, מנחם בגין, עלה על האונייה ופקד להעביר אותה לתל אביב. טאוב עלה אף הוא. "בן גוריון נתן הוראה לירות על האוניה. היה תותח שירה. היא החלה לבעור. קפצנו מהאונייה. אם חומר הנפץ שבה היה מתפוצץ, חצי תל אביב היתה עפה", סיפר טאוב. בחילופי האש, ב-22 ביוני, נהרגו עשרה לוחמי אצ"ל וחייל צה"ל נוסף.

צילומים נדירים של האונייה אלטלנה
צילומים נדירים של האונייה אלטלנהצילום: בנו רותנברג / באדיבות ארכיון המדינה

הקשר שלו עם ארגוני הימין החל עוד בצעירותו בעיר סולטובינו בצ'כוסלובקיה (שעברה בין הונגריה, צ'כוסלובקיה ואוקראינה לאורך השנים). הוא נולד בינואר 1917 בשם חונא טאוב, לאביו יוסף ואמו מלכה לבית ייגר. הוא היה הרביעי מבין ילדיהם, אחרי אחות גדולה ושני אחים. אמו נפטרה כשהיה תינוק ואביו נישא בשנית והקים משפחה חדשה. בגיל ארבע, ב-1921, החל ללמוד ב"חדר" ולחלום על ירושלים.

בעדות שמסר לפלג לוי במסגרת פרויקט התיעוד "תולדות ישראל", סיפר טאוב כי בצעירותו הצטרף לתנועת בית"ר וב-1935 אף זכה לקבל את פניו של ז'בוטינסקי בעת ביקורו באזור בו גר. לאחר שלחץ את ידו של המנהיג שמר טאוב על האולם בו נאם מפני "השמאל שרצה להפריע", כדבריו.

טאוב
טאובצילום: המשפחה

בסוף 1938 יצא למסע הארוך והמפרך לארץ ישראל, באחת מאוניות המעפילים "אף על פי" שאחרגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית בשלהי שנות ה-30. המסע הסתיים רק באפריל 1939 עם הגיעם לחופי הארץ. כשהתקרבו לחוף, קפץ מהאונייה אל הים, והותיר מאחור את רכושו האישי. את רוב משפחתו הותיר מאחור באירופה, ולא שב לראותם. כמה שנים לאחר מכן נרצחה משפחתו באושוויץ. "כשעזבתי את הבית היה עוד ילד קטנצ'יק בעגלה. כולם הלכו", אמר.

את צעדיו הראשונים בתל אביב עשה בידיים ריקות. תחילה עבד בבניין, שיחק כדורגל בבית"ר והצטרף לאצ"ל. בהמשך עבר לנתניה, שם התרכזה אז תעשיית היהלומים במפעל "אופיר" שהקימו יצחק פוקס, צבי רוזנברג ואשר דסקל. למרבה האירוניה טאוב, כאיש אצ"ל, שנאבק בבריטים, ייצר יהלומים ששימשו את מטוסי הצבא הבריטי בו נלחם.

כאיש אצ"ל השתתף בפעולות רבות נגד בריטים וערבים לצד הורדת הנשק מאלטלנה. במלחמת העצמאות לחם במסגרת גדודי אצ"ל. בתום המלחמה שב לעסקי היהלומים וב-1962 הקים מפעל לליטוש יהלומים – יהלומי טאוב. בסוף שנות ה-80 ייסד בירושלים קומפלקס תכשיטים ויהלומים. הוא היה חבר במסדר ז'בוטינסקי, פעיל ליכוד וחבר במזכירות התנועה בסניף נתניה וחבר מרכז ליכוד. בנו, איש חב"ד והיהלומן אבי טאוב, שכונה "היהלום של חב"ד", נפטר בטרם עת בשנה שעברה. חנן טאוב נפטר החודש בגיל 103, והותיר צאצאים רבים.

אוהבים כתבות היסטוריות? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו: נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של 'הארץ'

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ