2020-1916

"הכל היה בתחבולה": הלוחם של וינגייט מת בגיל 103

"הוא לא השתמש הרבה בנשק, אלא בשכל. אצל וינגייט הכל היה בתחבולה", אמר יוסף אשד, שהצטרף לפלגות הלילה שהקים הקצין הבריטי בימי המרד הערבי הגדול

עופר אדרת
עופר אדרת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסף אשד (במרכז) עם חיילים שביקרו אותו בביתו
יוסף אשד (במרכז) עם חיילים שביקרו אותו בביתוצילום: המשפחה
עופר אדרת
עופר אדרת

הצטרפו לקבצות הפייסבוק "נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של הארץ"

ב–1938 הופיע בשער קיבוץ חניתה בגליל המערבי "אדם מקושט בהרבה מאוד סימני צבא", כפי שתיאר לימים יוסף אשד. "אדם כזה הוא בדרגה מי יודע מה, אני אפתח לו את השער בלי ספק", חשב לעצמו. הלוחם המעוטר הציג עצמו. "שמי וינגייט ואני יכול לעזור לכם", אמר הקצין הבריטי הפרו־ציוני, שהקים את פְּלַגוֹת הלילה המיוחדות של "ההגנה" בימי המאורעות.

יוסף אשד בשירותו עם וינגייט
יוסף אשד בשירותו עם וינגייטצילום: המשפחה

אשד הצטרף ללוחמיו של וינגייט ולא הסתיר את הערצתו אליו עד יומו האחרון. "היו לו שני אקדחים, כל אחד תלוי על רגל אחרת, כדי שאם הוא צריך לפתוח באש, זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי", הוא תיאר בראיון לג'קי חוגי בגלי צה"ל במלאת לו 101.

כשהוא רכוב על סוסה פראית שאחרים חששו לעלות עליה, השתתף אשד בפעולות שונות עם וינגייט, ביניהן פשיטות על כפרים, תפיסת כלי נשק, מעצרים של חברי "כנופיות", כפי שכונו הלוחמים הערבים, והגנה על צינור הנפט שבין עיראק לחיפה. לימים הדגיש אשד גם את טוהר הנשק של וינגייט. "הוא לא השתמש הרבה בנשק, אלא בשכל. אצל וינגייט הכל היה בתחבולה", הוא אמר.

אשד נולד ב–1916 למשפחת אבט בעיר סאנוק למרגלות הרי הקרפטים. "במלחמת העולם הראשונה נהייתי פולני", תיאר את השינויים במפת אירופה שהשפיעו גם עליו. אביו הקים בעיר בית ספר עברי בשם "שפה ברורה". בבית גדל אשד באווירה ציונית ומגיל צעיר קרא עברית. הוא למד בבתי ספר פולניים לצד אוקראינים, פולנים ויהודים, ולדבריו לא חש שום אפליה על רקע דתו. כשבגר שלח אותו אביו לעבוד בייצור מסילות רכבת כדי שילמד עבודת כפיים מהי לקראת עלייתו לארץ.

יוסף (משמאל) בפולין
יוסף (משמאל) בפוליןצילום: המשפחה

אביו מת בצעירותו. אמו נרצחה בהמשך בשואה, ואחיו היגר לארצות הברית. אשד עלה לארץ ב–1936, החל את דרכו כפרדסן במגדיאל, התגייס ל"הגנה" וב–1938, בתום הכשרה מיוחדת, נשלח להקים את קיבוץ חניתה, יישוב חומה ומגדל. "לפני עלות השחר הועמסו 40 משאיות בציוד להקמת המחנה והשיירה יצאה לדרך, חולפת בפאתי כפרים ערביים ועיניהם נעוצות בתימהון בשיירה היהודית", תיאר אשד בזיכרונותיו. "הגענו למרגלות ההר שעליו ייבנה היישוב. האנשים הורידו את הציוד מהמשאיות ונשאו אותו על גבם במעלה ההר. הדרך ארוכה ותלולה והציוד מכביד — מיטות, חוטי תיל, עמודי ברזל, מזון ועוד. כך עלינו וירדנו, עולים עמוסים ויורדים ריקים, כמו שיירת נמלים".

בראיון ל"תולדות ישראל" זכר את האישים המכובדים שביקרו את הצעירים בחניתה, בהם חיים ויצמן, מנחם אוסישקין, משה שרת, יגאל אלון, אברהם הרצפלד ויצחק שדה, "שהשתין בעמידה באמצע חילופי יריות", כדבריו.

יוסף בעלייה לחניתה, 1938
יוסף בעלייה לחניתה, 1938צילום: המשפחה

השירות תחת וינגייט ליווה את אשד כל חייו. "באחד המקרים בחור משלנו קיבל כדור בישבן בטעות. מאז קראנו לו אברהם טוכעס", סיפר לאחר גיל מאה. עם "הידיד", כפי שכונה וינגייט, הוא שמר על קשר גם אחרי שעבר לגזרות אחרות. "הוא היה בא לבקר אותנו במיוחד עם אשתו הצעירה", הוא סיפר, "שניהם עומדים לפנינו והיא מתקנת לו את החולצה ואת העניבה, ואנחנו מוחאים כף". בהקשר זה הוא הוסיף כי וינגייט התבלט — ולא לחיוב — בהופעתו החיצונית: "הוא היה מוזנח לגמרי, בסנדלים וחולצה תלויה וזנוחה".

ב–1943 שוב יצא אשד למשימה לאומית. הפעם ירד לנגב והיה בין 11 החברים שהקימו את גבולות, ראשון המצפים בנגב. במלחמת העצמאות פיקד על היאחזות חזלה מדרום לבאר שבע. בהמשך, נדד עם אשתו פנינה בין חצור, בית עובד, טנטורה, בית שערים ומוצא. בין היתר היה נהג, הקים כוורות, השתתף בניסוי להאכלת עגלות בתחליף חלב, הקים עשרות בריכות דגים והיה מורה לחקלאות בבית הכרם, בבית הספר הנרייטה סאלד ובבית הספר "דנמרק" בירושלים.

לאורך השנים פקדו אותו בזה אחר זה אסונות משפחתיים. בתו אפרת ובנו צביקי מתו בטרם עת. אשתו מתה ב–1977, 43 שנים לפניו. אשד, אחד מאחרוני לוחמי וינגייט המוכרים בארץ, מת בגיל 103 בחודש שעבר, והותיר אחריו את בתו ענת ושני נכדים.

הצטרפו לקבצות הפייסבוק "נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של הארץ"

**הערת מערכת:
בגרסה הראשונה של הכתבה הזו נכתב בטעות כי אשד היה "אחרון הלוחמים" של וינגייט שעודו בחיים. לאחר פרסום הטקסט התברר, כי חיים קרבי, בן 98, מקרית טבעון, שירת אף הוא בפלגות הלילה המיוחדות. נאחל לו בריאות ואריכות ימים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ