2020-1936 |

הפרופ' שלימד את המחשב לקרוא עברית

מהגניזה הקהירית ועד למילון העברי הממוחשב הראשון: יעקב שויקה, שעלה לישראל מקהיר, ניתח טקסטים יהודיים באמצעות מחשבים

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרופסור יעקב שויקה
פרופסור יעקב שויקהצילום:
עופר אדרת
עופר אדרת

חובבי היסטוריה? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

מפעל חייו החלוצי ופורץ הדרך של פרופ' יעקב שויקה חיבר בין הטכנולוגיה החדישה ביותר לכתבי היד העתיקים ביותר. בשורת פרויקטים שהוביל שויקה במשך עשרות שנים, הוא רתם את המחשב לניתוח של טקסטים יהודיים.

שויקה נולד בקהיר ב–1936, להורים שהיגרו למצרים מחאלב בסוריה בתחילת המאה שעברה. מצד אביו היה בן למשפחה של גדולי חכמי חאלב ובהם סבא־רבא שלו, אהרן, שהיה רבה הראשי במאה ה–19. הוא למד בבית ספר יסודי יהודי (ע"ש קטאווי) ובהמשך בגימנסיה צרפתית ("ליסה פרנסה") — שניהם בקהיר. במקביל, למד במוסד התורני שייסד אביו, "אהבה ואחווה". בבית הספר ניטעה בו תשוקה עזה למתמטיקה. בבית המדרש — העניין במקורות היהודיים. בהמשך חייו השכיל לשלב בין השניים.

אחרי הלימודים הוא החל לעבוד כמנהל חשבונות בבית מסחר יהודי בקהיר, שם מונה גם לאחראי על מכונת החישוב החשמלית החדישה, שחישבה אחוזים והיתה המלה האחרונה בתחום המיחשוב בשנות ה–50. בעקבות מבצע סיני, כשהיה בן 20, עזב את מצרים ועלה לישראל עם משפחתו. תחילה עסק בעבודות דחק — בין היתר, הוא עבד כפועל בניין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, וריצף את רחבת הכניסה לבניין הספרייה הלאומית.

את הקריירה האקדמית הוא החל בשירות בחיל המודיעין. לאחר שסיים שם קורסי תוכניתנים והצפנה, יועד לתפקיד מיוחד: כתיבת תוכנית מחשב שתנתח כל מלה עברית מבחינה דקדוקית. "המחשבים היו אז בחיתוליהם, אך מפקד היחידה העריך, שהמחשבים יצטרכו בעתיד להבין את השפה שמבקשים לפענח את הצופן שלה", אמר בראיון לזאב גלילי. שויקה סיים את המטלה בהצלחה ו"לימד" את המחשב עברית. התוכנה שפיתח עשתה ניתוח מורפולוגי של 80 עמודים מהספר "ימי ציקלג" של ס. יזהר.

את הדוקטורט במתמטיקה עשה באוניברסיטה העברית אצל פרופ' מיכאל רבין, מחלוצי מדעי המחשב בעולם. הוא בחר במתמטיקה חרף האזהרות לפיהן העתיד המקצועי הצפוי לו נע בין מורה בתיכון לאקטואר בחברת ביטוח. בהמשך, כדי להוכיח כי האזהרות היו שגויות, הוא שילב בין מתמטיקה למדעי המחשב ורתם את שניהם בשירות הטקסט העברי. עד מהרה היה לחוקר בעל שם עולמי, שמתמחה באיחזור מידע טקסטואלי, בניתוח ממוחשב של טקסטים ובעיבוד ממוחשב של שפות. האלגוריתמים שפיתח עוד בשנות ה–60 ניתחו את המבנה המורכב של מלים בעברית.

פרופסור יעקב שויקהצילום: סלמן אמיל

באמצע שנות ה–60 הצטרף לפרויקט השו"ת באוניברסיטת בר אילן, ובהמשך עמד בראשו. ספרות השו"ת (שאלות ותשובות) מקיפה כ–3,000 ספרים שכתבו רבנים, דיינים ומנהיגים בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. הספרים כוללים מאות אלפי שאלות הלכתיות וחברתיות, ואת התשובות להן. הפרויקט מאפשר לעיין ולחפש במאגר מעל צג המחשב. שויקה פיתח מערכת משוכללת, שמאפשרת למחשב לזהות את השורש של המלה המוקלדת ולחפש בהתאם גם נטיות אחרות שלו ומלים או צירופי מלים שנוצרו מהן.

ב–1988 עמד בראש פרויקט "רב מילים" של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, שפיתח טכנולוגיה לניתוח לשוני של עברית ויצר את המילון העברי הממוחשב הראשון. עבודתו שולבה בהמשך באתר "מורפיקס" של חברת "מלינגו", שמאפשר לחפש ערכים מילוניים לפי הטיות של מלים מבוקשות. בשנות ה–2000 עמד בראש פרויקט "גנזים", שמיחשב את הגניזה הקהירית — אוצר יהודי בלום מהמאה התשיעית — בעזרת טכנולוגיות בינה מלאכותית מהמאה ה–21. "עד עכשיו נדרשו החוקרים לחפש את כתבי היד בספריות בעולם... המהפכה שעשינו תאפשר להציג את הגניזה כולה, לכל חוקר בכל מקום בעולם ובכל שעה, על צג המחשב שלו", אמר ל"הארץ".

ככל שהתקדמה הטכנולוגיה, כך גדלה פליאתו באשר ליכולותיהם של חכמים יהודים בדורות קודמים. כשלמד את פירושו של רס"ג על איוב, נדהם לגלות שהגאון זיהה כי מלה מסוימת מופיעה בתנ"ך כך וכך פעמים, והצביע על המקומות המדויקים שבהם הופיעה. "ריבון העולמים, איך הוא יודע? ועוד ללא מחשב", תהה.

שויקה, שהיה נשוי לשרה ואב לשמונה, נפטר החודש בגיל 84.

חובבי היסטוריה? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ