אחרי מות |

היהודי שפיטרל בבגדד עם אקדח

אליהו כהן הצטרף לכוח המגן של יהודי עיראק לאחר הפוגרום ב-1941. בהמשך היה ממקימי 8200 ושירת במוסד, שם התחזה לחולה כדי להוציא מידע מקצין ערבי שאושפז והתחפש לקצין עיראקי כדי לדלות מידע על הצבא המצרי

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אימון ירי של המחתרת הציונית בעיראק
עופר אדרת
עופר אדרת

חובבי היסטוריה? הצטרפו ל"נקמת הארכיון" בפייסבוק

ב-1964 יצא אליהו ("איתן", בשמו המחתרתי) כהן לשליחות מטעם "המוסד" בפאריס. "השתתפתי ופיקדתי על מבצעים רבים, מסובכים ומסוכנים שהוסיפו מתח ועניין וגרמו לי סיפוק רב בעבודה", כתב בזיכרונותיו. כמה חודשים אחרי שהגיע לעיר האורות נעצר בסוריה איש המוסד אלי כהן. "משפחתי וחברי נדהמו מהזהות בשם וגם מהדמיון שלי ושל העצור", כתב כהן. כשהדאגה גברה אביו כתב מכתב לשגרירות ישראל בצרפת, ודרש בשלומו של כהן, אשר מיהר ליצור קשר ולהרגיע את המשפחה.

לימים סיפר על כמה מבצעים של המוסד שבהם השתתף. לפני מלחמת ששת הימים נכנס למדינה ערבית תוך שהוא מתחזה לקצין עיראקי והעביר לישראל מידע על הצבא המצרי. בפעם אחרת התיידד עם קצין ערבי ששהה בטיפול רפואי במדינה אירופית. "התחזיתי לחולה באותה מחלה ממנה סבל והצטרפתי לטיפול במוסד שבו טופל", הוא כתב. "המבצע עלה יפה והשיג תוצאות מצוינות, אך אני כמעט שילמתי בבריאותי כאשר מצאתי את עצמי באופן מפתיע על שולחן הניתוחים, כמובן ללא צורך אמיתי".

הוא נולד בבגדד בט"ו באב בין 1927 ל–1929 - את השנה המדויקת הוא לא ידע. "בתחנות שונות בחיי הוחלפו תעודות הלידה בהתאם לצרכים השוטפים", הוא הסביר. לפעמים הוספו לו שנים כדי שיוכל להירשם לבתי הספר או לאוניברסיטה.

אביו, יצחק, היה מהנדס בכיר בחברת הרכבות העיראקית. אמו, חתון (לבית נשיא), היתה עקרת בית. הוא גדל בשכונת אלקשל, מחוץ לגטו היהודי, בה התגוררו יהודים וערבים אלה לצד אלה. בהמשך הצטרפו למשפחה עוד אחים ואחיות. אחד מהם הוא רן כהן, לימים שר מטעם מרצ. בבית הספר "סבלנו מיחסם של התלמידים ומחלק מהמורים, ונאלצנו להרכין ראש", סיפר אליהו. שיא שלילי נרשם בפוגרום שביצעו ערבים ביהודי בגדד ב–1941 (הפרהוד). "הייתי בזרועות אליהו מבועת מפחד וצורח מאימה", כתב רן כהן בספרו "סעיד".

לאחר הפוגרום הצטרף אליהו כהן לתנועת "החלוץ" המחתרתית, שם למד עברית וציונות, ולארגון "השורה", שם למד לחימה בנשק קל. "ראיתי את אליהו בתפקיד הלוחם היהודי המגן על אחיו, אשר חייהם נתונים בסכנה", כתב רן כהן על מראה אחיו המפטרל ברחובות בגדד עם אקדחו במאי 1948.

בשנת 1949, לאחר שהשלטונות רדפו אותו, אליהו כהן חצה את הגבול לאיראן במסע רגלי מסוכן, ומשם עלה לישראל בטיסה. בארץ הצטרף לקיבוץ גן שמואל, שם נקלט "ברגשות מעורבים". בזיכרונותיו כתב: "לאנשי הקיבוץ היתה זו התנסות ראשונה של קליטת בני המזרח, ועוד כאלו שלא הבינו מה זה קולקטיביות". לבסוף הוא השתלב היטב והיה פעיל עלייה וקליטה של עולים מעיראק, בהם אחיו רן.

את שירותו הצבאי עשה בשנות ה–50 ב"יחידה שהיתה סודית ביותר, עד כדי כך שאסור בכלל לדבר על קיומה", כדבריו. לימים היא קיבלה את השם 8200. הוא עסק בפענוח צפנים של צבאות ומוסדות ערביים. "לא היתה לנו הדרכה או ספרות בנושא. הפעלנו את המוח כדי להגיע לפתרונות. ניצלנו את החולשות והטעויות שלהם, ופיצחנו את הקודים", הוא אמר. תרמו לכך, לדבריו, שליטתו בשפה הערבית והיכרותו עם "דרך המחשבה וצורות ההתבטאות" של הערבים.

בטקס הסיום של קורס הקצינים ניגש אליו ראש הממשלה דוד בן גוריון, ואמר לו, לדבריו, "הנה התימני שהולך להיות רמטכ"ל". כשתיקן אותו, השיב "הזקן": "עיראקי, גם כן טוב". משירותו במוסד בהמשך, זכר כהן, לצד המבצעים המוצלחים, גם את כישלון ההתרעה במלחמת יום הכיפורים. לדבריו, היחידה שעליה פיקד קלטה "מאות תשדורות, שכל אחת מהן הצביעה על כך שהולכת להיות מלחמה... אבל היו אנשים שלא האמינו".

כהן, שהיה בעל תואר ד"ר מהסורבון, נפטר ביולי, והותיר אחריו את אשתו דוריס, שלושה בנים (אחד מהם, אילן כהן, היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה) ונכדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ