"שתינו שמפניה וקוניאק": האיש מאחורי מטוס הקרב הישראלי הראשון

ב-1968 יצא משה קרת לביקור חשאי במפעל מטוסי המיראז' בפאריס. על הפרק: עקיפת אמברגו הנשק הצרפתי על ישראל. ב-1971 נרשמה הצלחה: מטוס ה"נשר" טס לראשונה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מטוס נשר במלחמת יום כיפור
עופר אדרת
עופר אדרת

חובבי היסטוריה? מקומכם כאן: קבוצת הפייסבוק שלנו

ב–1967, בעקבות האמברגו הצרפתי על יצוא נשק לישראל, שהוטל זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, החליטה הממשלה להתחיל לייצר מטוסי קרב בארץ.

המשימה הוטלה על משה קרת, שהחל את דרכו כמכונאי ובאותה עת היה אחד מראשי האגפים בתעשייה האווירית. ב–1968 הוא יצא עם משלחת קטנה לביקור סודי באחד ממפעלי "דאסו תעופה", יצרנית מטוסי מיראז' בצרפת. החברה נוסדה על ידי מרסל בלוך, יהודי ניצול שואה, שהתנצר ושינה את שמו. בלוך הסכים להפר את האמברגו שהטילה ממשלת צרפת ולחלוק עם הישראלים את סודות המיראז', כדי לאפשר להם להרכיבו בעצמם.

קרת ונתניהו, 2012צילום: משה מילנר / לע"מ

הביקור הסודי, שנערך בלילה, כלל הצצה ל"אולמות ענקיים, קווי ייצור של מטוסי קרב", נזכר קרת. "בשבילי הכל ג'ונגל, מסובך כל כך", הוא אמר. "אתה חושב שאנחנו יכולים לעשות זאת גם בבית?" שאל אותו אל שווימר, מייסד התעשייה האווירית. "אינסטינקטיבית עניתי 'כן!'", סיפר קרת.

למזלו, נמצאו בצרפת עוד אנשים שהיו מוכנים להפר את האמברגו, מסיבות שונות. לצד זאת נשלחו גם נציגים ישראלים לחדור למפעלים של דאסו ולמפעלים אחרים בצרפת, וללמוד את המלאכה תוך הסוואה עצמית, ואף נעשה שימוש בשירותיו של מרגל שהדליף את התוכניות של המטוס היישר מהמפעל.

אט־אט החלו גם להגיע לארץ חלקי חילוף של מטוסי מיראז' מצרפת. הם עשו דרכם בסודיות, כביכול כחלק ממטענים של אזרחים ישראלים. "פעם הגיע חלק גדול מאוד של מטוס עטוף וארוז בבגדים, ברהיטים ובשמאטעס", נזכר קרת. "בכל פעם שהיה מגיע ארגז, היינו מתנפלים עליו, פורקים אותו, ומיד מעבירים את החלק לקו הייצור". גם מאימת המכס הישראלי נאלצו להסתתר, מחשש שהמבצע יתגלה לגורמים בלתי מורשים. "יפתחו או לא? ומה אם יגלו מכשירים משונים?" הוא תהה.

ראש הממשלה שמעון פרס בוחן את מטוס הלביא ולצדו מפקד חיל האוויר עמוס לפידות, ב-1985צילום: חנניה הרמן / לע"מ

כך נולד קו הייצור של מטוסי "נשר", מטוס קרב צרפתי בהרכבה ישראלית, זהה כמעט לחלוטין למיראז'. בזכותו הונחו היסודות להקמת תעשיית תעופה בישראל.

היחסים הסמויים שניהל קרת עם הצרפתים ידעו עליות ומורדות והושפעו מאירועים אחרים. בדצמבר 1968 השמידו סיירת מטכ"ל והצנחנים, בפיקודו של רפאל איתן, 14 מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות בשדה התעופה בביירות. בתגובה, נשיא צרפת שארל דה גול, החריף את האמברגו על ישראל. כעבור שנה הצליחה ישראל למלט את ספינות הסער שנבנו עבור חיל הים בצרפת, אך לא הגיעו לישראל בשל האמברגו ("ספינות שרבורג"). שני האירועים האלה, כך העיד קרת, ניתקו קשרים חשובים שהיו לישראל בצרפת.

חרף הקשיים, ב–1971 התקיימה טיסת הבכורה של הנשר. "בלילה הקודם לא עצמנו עין", נזכר קרת. את הנשר הטיס דני שפירא, שהיה טייס ניסוי ראשי של התעשייה האווירית. "דני המריא, ואנחנו עוקבים אחריו מהקרקע", סיפר קרת. "הוא לא דיבר בקשר. גם אנחנו שתקנו. אחרי 30 דקות של טיסה מוצלחת הוא נחת". רק אז אירגנו חגיגה קטנה: "שתינו שמפניה וקוניאק. באותו לילה הגעתי הביתה לא על רגלי שלי".

קרת, שרון ואולמרטצילום: משה מילנר / לע"מ

מטוסי הנשר השתתפו במלחמת יום הכיפורים והפילו כמאה מטוסים מצריים וסוריים. לאחר מכן יוצרו בתעשייה האווירית מטוסי ה"כפיר", שאף הם התבססו על המיראז'. הפסגה הבאה נרשמה עם פרויקט ה"לביא", שהיה אמור להיות מטוס הקרב הראשון מתוצרת כחול לבן. קרת, שמונה למנכ"ל התעשייה האווירית ב–1985, ניהל את התכנון והפיתוח של האב טיפוס של הלביא. ואולם, ב–1987 הממשלה החליטה להפסיק את פיתוחו.

קרת נולד בתל אביב כמשה קוטלרסקי ב–1934, להורים שעלו מפולין. הוא למד בבית הספר "בלפור" ובעירוני א' בתל אביב, ושירת כמכונאי מטוסים בחיל האוויר. את הקריירה בתעשייה האווירית החל מיד לאחר שחרורו. הוא עבד שם עד שנת 2006, מתוך זאת כ–20 שנים כמנכ"ל.

קרת, זוכה פרס ביטחון ישראל, מת ביולי, והותיר אחריו את אשתו בתיה, ארבעה ילדים ונכדים.

חובבי היסטוריה? מקומכם כאן: קבוצת הפייסבוק שלנו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ