2020-1932 |

החוקרת שבדקה מה הסיכוי לצירוף מקרים

פרופ' רוּמה פַלק, שנפטרה בחודש שעבר, גייסה את הסטטיסטיקה והפסיכולוגיה כדי להסביר למה רק טיפשים מחפשים משמעות נסתרת בפגישה "מקרית" ברחוב

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רומה פלק
רומה פלקצילום: באדיבות המשפחה
עופר אדרת
עופר אדרת

סיפורים ותמונות היסטוריים נוספים: בקבוצת נקמת הארכיון בפייסבוק

אחרי עשרות שנות מחקר על חשיבה סטטיסטית והסתברותית ועל מקריות, הסבירה פרופ' רומה פלק מדוע "צירוף מקרים" אינו אמור להפתיע אותנו ולמה אין לחפש משמעות נסתרת בהתרחשות מקרית של אירועים. למי שהרגיש כי פגישה מקרית עם אהובתו העתידית נקבעה על ידי הגורל, הזכירה פלק כי המציאות פחות רומנטית. "אנו שוכחים את כל הפעמים שבהן כלום לא קורה", אמרה בראיון לניו יורק טיימס ב–2002. במלים אחרות, היא הסבירה, אנחנו מבחינים רק בהצלחות — באותם מפגשים מקריים שהובילו לסיפורי אהבה — אבל מתעלמים מכל המפגשים שלא הולידו דבר.

רומה פלק סביב גיל 16צילום: באדיבות המשפחה
טקס הנישואין של רומה ורפאל פלק, שטוקהולם, 1953. את הטקס ניהל קורט וילהלם, רבה הראשי של שוודיה; כחופה שימשה כאפייה שהביאה איתה רומה מישראלצילום: אנה ריבקין-בריק, באדיבות המשפחה

המחקר שלה התחיל בכלל מצירוף מקרים. היא היתה בשנת שבתון בניו יורק ובערב ראש השנה נתקלה במקרה בחבר מירושלים בפינת רחוב במנהטן. שניהם התפעלו מצירוף המקרים. "איזה טיפשים היינו שהופתענו כל כך", אמרה בדיעבד, "התמקדנו בכל הפרטים שהתלכדו כדי ליצור את הרגע. אך השאלה האמיתית היא, מה הסבירות שבזמן כלשהו במקום כלשהו אני אפגוש מישהו מהמעגל החברתי שלי? וכאשר סיפרתי את הסיפור הזה לאחרים בעבודה, הם קידדו את האירוע כשני ישראלים שנפגשים בניו יורק — משהו שקורה כל הזמן".

מדוע החוויה שלה כל כך הרשימה אותה אבל לא את סביבתה? כדי להשיב על כך ערכה ניסוי עם תלמידיה באוניברסיטה העברית. היא ביקשה מכל סטודנט לכתוב את תאריך יום הולדתו על כרטיס. לאחר מכן מצאה מספר ימי הולדת שהיו משותפים לכמה תלמידים וכתבה את תאריכיהם על הלוח. התברר שהסטודנטים שמצאו את תאריך יום הולדתם על הלוח היו גם אלה שדיווחו שהם הכי מופתעים מ"צירוף המקרים" הזה. "זה מצביע על כוחה הטיפשי של המעורבות האישית", אמרה פלק. כלומר, ככל שהאירוע אישי יותר, כך אנו מעניקים לו יותר משמעות.

ממצאיה שפכו אור על מקרים אחרים שבהם קבוצות מסוימות בציבור מוצאות עצמן במסלול התנגשות עם הרשויות או עם הסטטיסטיקה. למשל, הורים לילדים אוטיסטים שמאמינים שחיסוני הילדות הם הסיבה לאוטיזם. פלק תיארה את צירוף המקרים כסוג של מבחן רורשאך — אנו מביטים בו ומגלים את מה שאנו כבר מאמינים בו. "זה כמו קַשָּׁת היורה חץ ואחר כך מקיף אותו בעיגול. אנו מעניקים לו משמעות כי זה אומר משהו — לנו", הסבירה.

היא נולדה בירושלים ב–1932 להורים ילידי סלונים (כיום בבלארוס), רבקה לבית זקה"ם ובנימין אורן (אהרונוביץ). אביה עבד במשרד החינוך. הגננת הזהירה את הוריה שהיא תישאר "בכל כיתה שנתיים", אך שני מורים מיתולוגיים בגימנסיה העברית — שרגא קלעי וזבולון טוחמן — השכילו לטפח את אהבתה למתמטיקה. את התיכון סיימה בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בצעירותה הצטרפה ל"הגנה" ושירתה במלחמת העצמאות כאַתָתִית: היא העבירה מסרים בין ירושלים לגוש עציון הנצור באמצעות מכשירי מורס והליוגרף (איתות במראות). יום לפני קום המדינה קיבלה את התשדורת האחרונה שבה הודיעו המגינים על נפילת הגוש: "מִסרו ד"ש. ובזה נסתיימה פרשת גוש עציון, הלילה כבר לא נימצא כאן". "כולנו בכינו, זה היה נורא", אמרה בראיון ל"תולדות ישראל".

רומה עם בתה. קבלת פנים על האנייה "שלום", בדרך לארצות הברית, קיץ 1964. הצלם לא ידוע.צילום: באדיבות המשפחה

אחרי שלמדה פסיכולוגיה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית קיבלה ב–1975 דוקטורט על עבודתה בנושא "תפיסת מקריות". המנחה שלה היה עמוס טברסקי שחקר את התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים בקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות. היא היתה מרצה וחוקרת במחלקה לפסיכולוגיה, ולימדה גם בחוג לחינוך ובבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה. היא נמשכה לתחומים שבהם האינטואיציה משטה בנו: תפישת הסתברות ומקריות, חשיבה סטטיסטית והבנת מושג האינסוף. בעיקר עסקה בחקר החשיבה של ילדים בנושאים אלו, ופירסמה עשרות מאמרים וספרים בתחום. במחקריה שילבה בין מודלים מתמטיים וסטטיסטיים לפתרון בעיות, המנגנונים הפסיכולוגיים שמעורבים בפתרון והחינוך לחשיבה נכונה יותר.

בין תוצרי מחקריה היו ספרי החידות, "אתגרים לתאים האפורים", "יש בעיה!" ומשחק הקופסה "ברירה וסיכוי". בעלה, פרופ' רפי פלק, גנטיקאי, מת לפני שנה. רומה מתה באוגוסט והותירה אחריה שני ילדים, נכדים ונינים.

סיפורים ותמונות היסטוריים נוספים: בקבוצת נקמת הארכיון בפייסבוק

רומה ורפי פלק, ירושלים, סביב 2010צילום: באדיבות המשפחה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ