בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

1977

יוסי שריד עוד כאן השטינקר הזה?

אבא של דליה קרפל לא האמין למילה אחת של פרס ולא אהב 
את חשבון הדולרים של רבין, אבל הוא לא יכול היה לבחור אחרת

43תגובות

לקראת הצהריים ביום הבחירות לכנסת התשיעית, ב–17 במאי 1977, התדפק אבי על הדלת והביא כהרגלו סל עם דברים טובים. הייתי סטודנטית לקולנוע וגרתי בדירת חדר שכורה ליד כיכר מלכי ישראל. לא היה לי ספק שאבי משכים הקום כבר הצביע, כדרכו, למערך, בקלפי שבשכונת מגוריו. ערב קודם הוא צפה בעימות הטלוויזיוני בין שמעון פרס למנחם בגין. הוא לא חשב שהופעתו של פרס היתה מוצלחת, אבל בטח לא פתטית, בלשון המעטה, כפי שחשבתי אני. בגין, למרות הופעתו השקולה, נותר בעיני אבי הבית"רי הקנאי הלאומן שבנוסף לכל נראה בעימות כבר מינן,...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו