1996

להצביע בבחירות – אחד הדברים החשובים שאזרח יכול לעשות

נטע אחיטוב ליוותה את 
סבתה העיוורת אל הקלפי 
ולמדה ממנה על כבוד, ענווה ומימוש זכותה הדמוקרטית

נטע אחיטוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נטע אחיטוב

סבתא שלי היתה עיוורת. שעות רבות היתה מקשיבה לרדיו ולומדת דרכו על מצב המדינה. כשעברה מחדר לחדר בבית, היתה מניחה את הטרנזיסטור בכיס הסינר וממששת עם הידיים את המכשולים הצפויים לה בדרך. לפעמים נהגה להטיח בדוברים מעברו השני של התדר את דעותיה. "איזה שטויות", "כשהקמנו את המדינה, זה לא היה נראה ככה", "הוא אומר את זה כי הוא לא גר בתל אביב של פעם. איזה אמון היה אז. היינו שולחים ילדים לבד למכולת". בימים שקדמו למערכות בחירות, היתה מקשיבה ביתר שאת וצולחת את כל תשדירי התעמולה. "נו, באמת", היתה מפטירה אל מול תשדיר נלעג במיוחד. עם היוודע תאריך הבחירות היתה מתקשרת אלי, נכדתה המתבגרת, לוודא שאגיע. ברור שאגיע — זה היה כבוד לשמש לה כעיניים מאחורי הפרגוד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ