נעמי דרום

הזיכרון החד ביותר שלי מבחירות 2000 לנשיאות ארה"ב הוא השער של "וילג' וויס". ארבעה חודשים לפני כן, מיד עם תום תערוכת הגמר שלנו בבצלאל, נחתנו בניו יורק עם שלוש מזוודות. העיר עוד נישאה על כנפיה של בועת האינטרנט, קארי בראדשו וחברותיה עדיין שברו מוסכמות בעודן לובשות בגדי מעצבים מופרכים, ואנחנו מצאנו דירה בוויליאמסבורג, ברוקלין, המקום הנכון בעולם. תוך שבועיים מצאתי עבודה במשרד פרסום. העתיד, כפי שנוהג טום פטי להגיד, היה פתוח לגמרי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ