בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל האחרת

מה לא נעשה בשביל לתמוך בילדה גרמנייה ולתת לה את החוויה הישראלית־יהודית

20תגובות

כל הגוף שלי כואב, הגב תפוס ואני מרגיש את שרירי הרגליים בוערים עם כל תנועה קטנה. "... אחחח... אחחחח..." גנחתי כשטיפסתי למיטה לאחר המקלחת. “תראה אותך”, אמרה אשתי בגיחוך ומרחה איזה קרם ידיים, “אפשר לחשוב שעבדת בבניין כל היום”. ככה זה אצל אשתי, רק בניין נחשב בעיניה עבודה קשה. אם אני מתלונן שהתעייפתי מכתיבת טור, מלשבת בחדר עריכה על הסדרה, או שאני מותש מלחפש רעיונות לפרק הבא, היא לעולם תגיד משפטים כמו “מעניין מה היית עושה אם היית צריך לסחוב בלוקים כל היום”, או, “אפשר לחשוב שעירבבת בטון...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו