בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השלום מתחיל ברגליים

הנעליים האלה של השתייכות לאומית קצת לוחצות לי על הבהונות

46תגובות

ביום הולדתי ה-38 התחילו שיחות השלום בוושינגטון. ניסיתי לראות בזה סימן, אבל לא ידעתי סימן למה. ניסיתי להתרגש, לחשוב על שלום ושלווה, ואל מול עיני עלו תמונות של מפות עם הרבה מאוד סימנים, צבעים, סימני שאלה וקריאה ומשאלי עם. יהיה משאל בכלל? חשבתי לעצמי, ואם יהיה, אנחנו נישאל לדעתנו גם? אנחנו בכלל בעם? איזה? חיש מהר הפך הניסיון לפיתוח התקווה לדופק מהיר וזיעה קרה שבישרו על התקף חרדה, שלשמחתי נקטע עם כניסתה של אשתי לחדר העבודה. “מזל טוב”, היא אמרה, נתנה לי נשיקה והושיטה לי כרטיס פלסטיק דומה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו