בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כולנו בני ערובה

חטיפת ילדים היא דבר נורא. לא פחות נורא זה להסתכל רק על חצי אחד של התמונה

499תגובות

לפעמים בשבועות קשים אני מנסה להתעלם ממה שאומרים ברדיו וכותבים בעיתונים. אבל איכשהו החדשות בארץ הזאת עוברות גם באוויר. למרות שאטמתי אוזניים ועצמתי עיניים אני עדיין יודע שחנין זועבי חטפה שלושה נערים מתנחלים. וככל שהקפדתי להקשיב רק למוזיקה ולעקוב אך ורק אחר המשחקים, אני יודע שהצבא מקים מחסומים, מטיל סגרים, ממרר את החיים, פולש לבתים. ולמרות שבמחשב ניסיתי רק לקרוא חדשות תרבות אני מרגיש ששוב האזרחים הערבים נלקחו כבני ערובה ומשמשים כשק חבטות נוח לפורקן עצבים לאומי. בימים נפיצים וחורצי גורלות אלה...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו