בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משמרת לילה

אני מתמקד בחזה של אבא שלי, שעולה ויורד ועולה ויורד. אנשים בבית החולים שואלים אותי מאיפה אני, ואני לא יודע מה להשיב

296תגובות

ביום רביעי שעבר צילצל הטלפון, ומיד החלטתי שחוזרים. עוזבים את הכל. מפסיקים את העבודה, את הלימודים, משאירים את הכל מאחורינו, אורזים ונוסעים. בשישי עליתי לבד על מטוס ובשבת אחר הצהריים הגעתי חזרה הביתה. במוצאי שבת צפיתי יחד עם הורַי ואחַי במשחק כדורגל מהליגה הספרדית. בלילה היתה שנתי קטועה בשל יעפת וגלים של אנקות כאב רצופים שעשו את דרכם לחדר הילדים. בבוקר שלמחרת עליתי לאמבולנס בפעם הראשונה בחיים, ישבתי במושב הקדמי והבטתי רק לאחור. "אין", אמר הנהג בעודו נלחם בפקקים של יום ראשון ביציאה מטירה...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו