בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תשובה לגדעון לוי: סליחה שהייתי ערבי טוב

כמו נורמן עיסא, ניסיתי. ניסיתי לכתוב בעברית, להשתתף בערוץ 2, להשתלב בחברה. 
אולי טעיתי אבל לא אתה תקבע עבורי

353תגובות

האמת שאני לא יודע כל כך מאיפה להתחיל, מהחיילים בג'ילזון, מהדוח הישראלי שמצדיק את מסע ההרג בעזה, משרי הממשלה או ממצב התרבות. מכאן לפחות זה נראה כמו שדים־טאנץ (מחול שדים). לפעמים אני תוהה כיצד הייתי מרגיש לו הייתי בארץ, בלב ההתרחשויות, האם גם אז הייתי מבחין במה שנראה מכאן כפרפורים אחרונים של מדינה שנופחת את נשמתה, או שמא לא הייתי רואה את היער? האם המצב היה תמיד סופני, גם כשגרתי בירושלים, או שמא מוכרחים לצאת מהבניין כדי לראות שהיסודות קורסים וקירותיו מטים לנפול? לא, אין הדבר מסב לי שמחה כלל, אלא...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו