בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סליחה, איזו מפה יש לך שם על הצוואר?

התליונים המונחים על צוואריהם של פטריוטים יהודים או פלסטינים מוכיחים: 
אנחנו כבר מזמן במדינה דו־לאומית

97תגובות

"היי באבא", שמעתי סטודנט עונה לטלפון בתור לקפה וסובבתי את ראשי בעדינות לבחון את דובר הערבית, ככה זה אצלי, כשאני שומע ערבית אני חייב לבחון במי מדובר, להעיף מבט חטוף ולפיו לסווג אותו לפי ארץ מוצא, מעמד כלכלי, דת והעדפות מיניות. לשמוע ערבית זה מעין פלא, ואני בטוח למדי שהייתי מסובב את הראש אילו שמעתי גם דובר עברית. מעין כוח מכשף שיש לשפות מוכרות שנשמעות במקומות לא צפויים. אותו סטודנט ערבי שנראה יותר כמו ילד תיכון אמריקאי אמר רק את המילה "באבא", בערבית, ויתר השיחה התנהלה באנגלית שוטפת של מי שנולד...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו