בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הילדים שכחו את העברית, וגם הערבית בסכנה

אחרי שנתיים בנכר ילדי הפסיקו להבין עברית. אני מקווה שהשפה בכל זאת מאוחסנת אי שם 
בראשם, אבל בינתיים אני שמח שהם עוד מבינים ערבית. או כך לפחות חשבתי עד השבוע האחרון

89תגובות

אני היחיד בבית, ואולי גם היחיד בכל העיר, שעוסק בשפה העברית. הכוונה שלי ב"עוסק" היא קריאה וכתיבה במשך שעות ארוכות — או לפחות זאת התחושה שהן מייצרות — כחלק משגרת היומיום. למעיישה, כמו שאומרים אצלנו בעדה, העברית הפכה לשפת קריאה וכתיבה ופחות שפת דיבור. אמנם יש לי כמה חברים ישראלים בעיירה, שאיתם אני משוחח בעברית כשאנחנו נפגשים, ומדי פעם אני מדבר בטלפון עם חברים מישראל, אבל אין מקרים אלה הופכים את העברית לשפת דיבור כפי שהיתה פעם. ואולי עדיף כך, ראשית כי כל מי שמכיר אותי מעדיף שאדבר פחות, לא חשוב...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו