המחשבה הראשונה שלי אחרי הטבח באורלנדו: רק שלא יהיה מוסלמי

אני רוצה לחשוב על הקורבנות, להזדעזע כמו כולם, להתאבל. במקום זה אני רק מקווה 
שהרוצח הוא לא מוסלמי, ושאם הוא מוסלמי — שלפחות אחד הקורבנות יהיה מוסלמי גם הוא

סייד קשוע
סייד קשוע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סייד קשוע
סייד קשוע

רק שלא יהיה מוסלמי, רק שלא יהיה מוסלמי, בבקשה, בבקשה. אתה אפילו לא יכול להתאבל לרגע על הקורבנות, אתה לא יכול להשתתף בצער, אין לך הזדמנות להזדהות. בבקשה, בבקשה, אתה מקשיב לחדשות, כוסס ציפורניים, עוקב אחרי המבזקים שרצים בלופ בתחתית המסך של ערוץ החדשות. אתה קופץ מערוץ חדשות אחד לאחר, בודק אתרי אינטרנט. ואז מגיעה הכותרת ברייקינג ניוז, אף.ביי.איי בודקים חשש לפעולת טרור. ואתה אומר לא, הם תמיד אומרים את זה בהתחלה, הם יגלו שזה לא נכון, כי אתה כבר יודע שטרור משמעותו מוסלמי, ומוסלמי זה אתה. הם הרי חייבים לבדוק אם יש קשר לטרור כמו שהם בודקים כל קשר אפשרי. מוקדם מדי לקבוע. בטח יש לו שם של מוסלמי, בטח רק בגלל השם הם אומרים שאולי זה טרור. ואם אכן יש לו שם של מוסלמי אז אלוהים, תעשה בבקשה שזה לא יהיה מהמזרח התיכון, שזה יהיה מישהו שהתאסלם כי חשב שזה אופנתי. לך יש שם של מוסלמי, וזו בעיה. ולילדים? לא, אין להם שמות של מוסלמים, זה יעזור להם? אולי זה יכול לעזור להם. הילדים יהיו בסדר, אתה אומר לעצמך שמח לשבריר שנייה שסיפקת להם שמות אוניברסליים לא מזוהים אתנית ודתית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ