הימים הנוראים ביותר שלי

בין מלחמת יום כיפור, תקופת הפנימייה והמלחמה בשנת 2000, יום כיפור תמיד ייצרב לי כתקופה קשה ואכזרית. אז למה אני פשוט חייב להיות עכשיו בארץ?

סייד קשוע
סייד קשוע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סייד קשוע
סייד קשוע

משום מה הארץ התחילה להצטייר בדמיוני כגן עדן אבוד. זה מגיע בגלים, התקפים שאין להם קשר למתרחש בחיי היום־יום או לשינויים שחלו באורח חיי כאן. לעתים אני מייחס את התקפי הגעגוע לחגים. נדמה לי שראשיתו של ההתקף הנוכחי הוא בחג הקורבן ושיאו ביום הכיפורים.

כמה פחדתי מהימים הנוראים. שמעתי עליהם לראשונה כשהייתי בן 15. רק הגעתי לפנימייה, וכפי שכתבתי פעם כשהייתי הרבה יותר צעיר, השבוע הראשון בירושלים היה השבוע הכי קשה שהיה לי בחיים. בינתיים חלפו השנים ומלחמות רדפו קרבות והשבועות הפכו לחודשים קשים וכבר איני יכול להצביע על תקופה בתור "הקשה ביותר שחוויתי בחיים".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ