סייד קשוע
סייד קשוע
סייד קשוע
סייד קשוע

הגיע חג ההודיה, והגיע גם הקור. בינתיים יורדים גשמים, ואת הגשמים של החורף אני אוהב. לאט־לאט אני מתרגל לריח הגשמים המקומיים. ואנשים מדברים כל הזמן על התחזיות, אחדים מבטיחים כי החורף יהיה קשה מהרגיל, מזכירים שבשנה שעברה היה נעים יחסית בשל שנת אל־ניניו, ומשערים שהשנה ינשבו רוחות חזקות מהולות בפחדים. רבים חוזים כי עידן חדש לפנינו, וכותבים הרבה על השיטה, ומאשימים את פוליטיקת הזהויות, ואת האקדמיה שהתמקדה בממדים האתניים ונטשה את הדבר "האמיתי" המלכד והראשוני שחסר כל כך לאמריקאים רבים שהרגישו נטושים. החזאים המקומיים מבכים את מות ליברליזם הזהויות, ומפצירים בקידום פוסט־ליברליזם זהויות שישביע את רצון ההמונים שמחפשים מכנה משותף שייתן טעם לחיים. כאילו שליברליזם הזהויות היה השיטה שהכתיבה את המדיניות בארצות הברית, כאילו שפוליטיקת הזהויות שאוהבים מאוד להאשים חרגה אי פעם מגבולותיה הסמליים המצומצמים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ