עידן טראמפ הגיע, וסוף סוף אני מרגיש בבית

פחדתי שאובדן תחושת הרדיפה יביא חורבן על מפעל הכתיבה שלי. אבל עידן טראמפ הגיע והשבח לאל, ארצות הברית די מזכירה לי עכשיו את ישראל

סייד קשוע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סייד קשוע

סוף סוף. לקח שנתיים וחצי וסוף סוף אני מתחיל להרגיש כמו בבית. מובן שזו לא ההרגשה האותנטית, ואף רחוק מזה, אבל אין ספק שזו התחלה טובה ולאט לאט, בעזרת השם, הגזענות החובבנית פה תהפוך לגזענות מקצועית ותהליך ההתאקלמות שלנו יושלם.

כמה פחדתי מאיבוד תחושת הרדיפה, כמה חששתי מהיעלמות הפרנויה הפוליטית העלולה להביא חורבן על מפעל הכתיבה. אבל השבח לאל, הכל מתחיל להסתדר ואני מתחיל להתעורר בבקרים ובמקום לבדוק מה עוללו מנהיגנו בארץ הקודש, אני צופה במהדורות החדשות המקומיות וממתין לעוד צו מבית הנשיא הנבחר, שאלוהים יאריך את ימיו. במשך שנתיים וחצי היתה התעניינותי במתרחש בפוליטיקה האמריקאית רופפת למדי, נמנעתי מחדשות לטובת ספורט ושידורים חוזרים של סיטקומים. במקום MSNBC צפיתי בערוץ ההיסטוריה, ויכולתי לבהות שעות במוכרים בחנות ענתיקה שמתמקחים עם הלקוחות על חרבות עתיקות ועל כרטיסים עם תמונות של שחקני בייסבול מתחילת המאה הקודמת. במקום פוקס ניוז צפיתי בשני ״מלקטים אמריקאים״ שמסתובבים עם ואן בעיירות נידחות ומחפשים ענתיקות בבתים ומחסנים של אספנים תמהוניים כאלה ואחרים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ