למה באמת אנחנו מתפוצצים כשאנחנו רואים מטפל מתעלל בקשיש?

כמה קשה לראות מטפל שמתעלל בחסר ישע. קשה לפחות כמו המחשבה שאנחנו לא יכולים ולא רוצים לטפל בעצמנו בהורים שלנו

סייד קשוע
סייד קשוע
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סייד קשוע
סייד קשוע

מדי כמה שבועות עולה לכותרות עוד פרשת התעללות מחרידה בחסרי ישע. אלו לעולם יהיו תמונות קשות לצפייה עד אימה. מעין רעד אוחז בגוף בעת הצפייה במטפל מכה באכזריות זקן מבוגר שאין ביכולתו להגיב כלל, או מטפלת חסרת לב שמנערת ומכה פעוט שמיד מזכיר את הילדים של כולנו.

"דימיינתי שהוא מכה את אמא שלי", אמר השר משה כחלון על התמונות המצמררות שתיעדו התעללות קשה בקשישים בבית אבות השבוע ושודרו בהרחבה בחדשות ערוץ 2 וביתר כלי התקשורת. התמונות מצמררות ועל כן נחזור עליהן שוב ושוב, שהצופה יפנים את מידת האימה. תחילה נמלאים רחמים על הקשישים ולאחר מכן זעם עז על אותם מטפלים נאצים, כי רק נאצים מסוגלים למעשה שכזה, ועוד בהורים שלנו, בהורים של כולנו, בדיוק כמו שאמר כחלון. והוא צודק, אל מול התמונות האלה אין מנוס מלבד לחשוב על ההורים או על הסבים שלנו, ולדמיין אותם במקום אותו קורבן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ