הסרטים שיאבדו עם סגירת ספריות הווידיאו

אם מדינת ישראל לא תקים ספריות ציבוריות לסרטי קולנוע, נאבד את הגישה לסרטים שריאן גוסלינג לא מופיע בהם

נטע אלכסנדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נטע אלכסנדר

“ברור שהם מפסידים כסף, כולם מורידים סרטים מהאינטרנט” - זו היתה התגובה הנפוצה להודעה על סגירת הסניף הירושלמי של האוזן השלישית אחרי 18 שנות פעילות. אם לא יקרה נס, הסניף הוותיק במושבה הגרמנית ייסגר בסוף יוני ויותיר את הירושלמים עם אסופה עצובה של וידיאומטים.

המשמעות האמיתית של סגירת “האוזן” היא ששוחרי קולנוע ירושלמים שרוצים לאתר סרטים ישנים, זרים, או ישראליים נשכחים, ייאלצו לכתת את רגליהם לתל אביב כדי למצוא עותקי די.וי.די של יצירות שנותרו מחוץ לקאנון. בעוד שקל לאתר עותק לא חוקי של כל סרט הוליוודי עכשווי שהצליח מספיק בקופות, מי שמתעניין בסרטים מחוץ למיינסטרים לא ימצא את מבוקשו באתרי שיתוף הקבצים. גם אתרי סטרימינג כמו נטפליקס ו–Hulu לא מספקים פתרון, שכן ההיצע שלהם מוגבל ויש להם הסכמי זכויות יוצרים שהתוקף שלהם פג ללא התראה מוקדמת. אפילו את “ניצחון הרצון” של לני ריפנשטאל, גילינו השבוע, הסירו מהמדפים ברמי לוי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ