שבר כלי |

איך נסדקתי בטרם עת

חלק ראשון מתוך המסה "שבר כלי" של הסופר פ. סקוט פיצג’רלד, שפורסמה במגזין "אסקווייר" ב-1936. החלק השני והשלישי יפורסמו בשבועות הבאים

פ. סקוט פיצג’רלד
תרגום: אריאל קריל
פ. סקוט פיצג’רלד
תרגום: אריאל קריל

פברואר 1936

אין ספק שהחיים הם תהליך מתמשך של התמוטטות, אולם המהלומות שאחראיות לחלקה הדרמטי של המלאכה - המהלומות הגדולות והפתאומיות שמונחתות, או שנדמה כי מונחתות, עליך מבחוץ - אלו שנחקקות בזיכרון ושבהן אתה תולה את האשמה לדברים כאלה ואחרים ושעליהן, ברגעים של חולשה, אתה מספר לחבריך, לא נותנות את אותותיהן בבת אחת. ישנה מהלומה מסוג אחר שבאה מבפנים - שאינך חש בה עד שכבר מאוחר מדי לעשות משהו בנידון, עד שכבר ברור לך לחלוטין שבמובן מסוים לעולם לא תשוב להיות האדם שהיית. נדמה שהנזק שמסב הסוג הראשון מתחולל במהרה - ואילו זה שמסב הסוג השני פוקד אותך כמעט מבלי שתרגיש, אולם ההתוודעות אליו היא אכן פתאומית למדי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ